מוניטור האקדמיה הישראלית
English
חיפוש
למה משמש המוניטור?
מאמרי מערכת
מי אנחנו
אוניברסיטת בן גוריון
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת חיפה
אוניברסיטת תל אביב
מוסדות אחרים
חרם בשיתוף עם אקדמאים ישראלים
חתימות של אקדמאים ישראליים על עצומות אנטי-ישראליות
מאמרים כלליים
פורום קוראים
צור קשר
מי אנחנו
ההטיה הפוסט-ציונית בקמפוסים בישראל
 http://www.omedia.co.il/Show_Article.asp?DynamicContentID=2182&MenuID=681
האתר "מוניטור" אוצר בתוכו מידע חשוב על הטיה פוסט-ציונית המתקיימת במספר קמפוסים בישראל. האתר הפופולארי בקרב הסטודנטים מעורר שיח פנים-אקדמי עירני ומודע לתופעת הניצול הציני בידי מי שהופכים את האקדמיה לקרדום לחפור במדינתם

רן פרחי, אומדיה 5/11/2006 
 
באחד מנאומיו חוצבי הלהבות, תמה האידיאולוג של תנועת העבודה, ברל כצנלסון: "היש עם בעמים, אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל ייסוריו, הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש של הערצה והתמכרות?... וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו... עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח" (בנאומו ב-1 במאי 1936).

דבריו אלה של כצנלסון מהדהדים היטב עד ימינו, כאילו היו דברי נבואה. אם נביט לעבר האקדמיה הישראלית בשני העשורים האחרונים, נחזה בהשתלטות של כמה וכמה מרצים מקרב השמאל הרדיקלי והפוסט-ציוני המגיעה עד למימדים של "כיבוש תודעתי".

ניצול ציני של האקדמיה הישראלית

ב-19 באוקטובר 2006 פירסם האתר ynet כתבה על קבוצה המנהלת מעקב אחר מרצים המשתייכים למחנה הפוסט-ציוני באוניברסיטאות בישראל. הקבוצה מכנה עצמה "מוניטור האקדמיה הישראלית". את אתר הקבוצה מנהלת דנה ברנט, יחד עם פרופ' סטיבן פלאוט. מטרתם העיקרית היא לחשוף אנשי אקדמיה המקבלים משכורת מהמדינה, אך מפיצים שקרים על מדינת ישראל באוזני גורמים שונים ברחבי העולם. הם מנסים לחשוף גם קורסים של אותם מרצים, אשר במסווה של "התבוננות אחרת על המציאות הישראלית", מעבירים תעמולה אנטי-ישראלית לסטודנטים.

באתר, המחולק לפי אוניברסיטאות, מופיעה רשימת המרצים הפוסט-ציונים בכל אוניברסיטה בארץ. מובאת כאן רשימת מאמרים שחלק מהמרצים האלה חיברו ופרסמו, ורשימת מאמרים נוספת שנכתבו נגדם. הסקירה מקיפה את מכלול הפעילות הפוליטית של אותם מרצים – החתמת עצומות תמיכה בעד 'סרבני השמאל הקיצוני' בקמפוסים וכיו"ב.

הכתבת ענת ברשובסקי, הצליחה בהכנת כתבתה ב-ynet לגרום לכמה מהמרצים המקוטלגים באתר להודות בפניה בניצול של עולם האקדמיה הישראלית לצורך הפצת משנתם הפוליטית. כך למשל, ד"ר לב גרינברג, ראש המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, הודה בפניה שמטרתו היא לגרום לסטודנטים להתחיל לחשוב מחדש על הסכסוך הישראלי-הפלסטיני. הוא מספר על סטודנטים שבאו אליו "עם דעות ימניות, בלי שחשבו על כך הרבה, ושינו את דעתם".

גם הכוכב המפורסם ביותר מקרב המרצים המשמיצים את מדינת ישראל ברחבי אירופה, ד"ר אילן פפה מאוניברסיטת חיפה, הודה בפניה שיש לו אג'נדה פוליטית המובעת בקורסים שהוא מעביר. למשל, על "הנאכ?בה של 1948", שהוא הגדיר כשליחות: "היכן, אם לא באקדמיה, אקדם את האג'נדה הפוליטית שלי?", שואל ד"ר פפה בתמימות מפליאה.

בכתבה מוזכר גם מחקרו של ד"ר אודי לבל, מרצה לפסיכולוגיה פוליטית ממכון בן גוריון בשדה בוקר ובמכללת ספיר, שאפיין את המגמה הזו בתאוצה. ד"ר לבל בחן את חומרי הקריאה (סילבוס) של קורסי המבואות במדעי החברה והרוח בעשור האחרון באוניברסיטאות בישראל, ומצא כי חל גידול משמעותי בשיעורים התומכים ברעיון הפוסט-ציוני.לבל מציין כי חלק מהמרצים מנצלים את הבמה האקדמית שניתנה להם במטרה להחדיר את המסר הפוליטי הרדיקלי שלהם למוחות הסטודנטים. "הסטודנט הישראלי למדעי המדינה נחשף לתיאוריות ביקורתיות, אך לא לרעיון הלאומי או לתורת הציונות".


מצב דומה קיים בארה"ב

העיתונאי היהודי-האמריקאי דיוויד הורוביץ, ניאו-שמרן שבעברו היה מרכסיסט, מנהל מזה מספר שנים מאבק דומה בארה"ב, הממוקד נגד הטיה פוליטית שמאל-רדיקלית באוניברסיטאות ביחס לישראל וארה"ב. הוא אף פרסם השנה ספר בשם "101 הפרופסורים הכי מסוכנים בארה"ב", בו סקר את הפרופסורים שניצלו את האכסניה האקדמית, בין היתר, לצורך הטפה של עמדות אנטי-קפיטליסטית, הפצת דעות אנטי-אמריקניות או אנטי-ישראליות, המלוות גם בגילויי תמיכה בטרור האיסלאמי או בגילויי הבנה למניעיו.

כך למשל וורד צ'רצ'יל, פרופ' מאוניברסיטת קולורדו, שיבח את בן-לאדן והגדיר את קורבנות ה- 11 בספטמבר "אייכמנים קטנים"; הבלשן פרופ' נועם חומסקי התומך בארגון הטרור חיזבאללה ורבים אחרים. הורוביץ גם הכין מגילת זכויות אקדמאיות השואפת למנוע הטיה פוליטית באוניברסיטאות. בהמלצה שלו ישנה גם דרישה להוצאת הפוליטיקה מעולם האקדמיה.

האתר Frontpage magazine שהקים הורוביץ, משמש לא רק למעקב אחרי גילויי רדיקליזציה שמאלית בקמפוסים, אלא גם בזו המתחוללת במפלגה הדמוקרטית, באמצעי התקשורת ובאתרי האינטרנט השונים. במכתב התמיכה בישראל שפרסם בתקופת מלחמת לבנון השנייה, הביא הורוביץ מספר דוגמאות של ביטויי דה-לגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל. כמו למשל, דיילי קוס מהמפלגה הדמוקרטית שפרסם מאמר שכותרתו "הבה נדמיין עולם ללא ישראל".


אין ספק שהכתבה ב-Ynet חשובה מאד בכך שהעניקה חשיפה ראויה לקבוצת מוניטורינג, שניתן אולי להגדירה כאקדמיה watch. שכן, מלבד העיתונאי בן-דרור ימיני מ'מעריב', ואנשי האקדמיה, ד"ר גדי טאוב ופרופ' אמנון רובינשטיין – נתקשה למצוא בעיתונות המודפסת מאמרים המתנגדים לקבוצת המרצים הפוסט-ציונים.

שיח פנים-אקדמי ער ומודע

האתר 'מוניטור', שכבר הספיק לאצור בתוכו כמות מידע נכבדה, מצליח להעלות לסדר היום הציבורי את נושא ההטיה הפוסט-ציונית הקיימת בקמפוסים בישראל, ובכך חשיבותו. בהקשר זה, זכורה היטב התבטאותו המפורסמת של פרופ' משה צימרמן, ראש החוג להיסטוריה גרמנית באוניברסיטה העברית בירושלים, שמצד אחד הזדהה עם סרבני השמאל הקיצוני ומצד שני אמר לסטודנטים בקורס שהעביר כי לא ייתן הקלות לחיילים ששירתו במילואים בשטחים. מעבר לחוסר אתיקה והגינות, נעשה כאן שימוש חמור בכוח שניתן למרצה, תוך ניסיון להפלות חיילים שמילאו את חובתם למדינה. בכך עודד פרופ' צימרמן בעקיפין הפרת חוק.

לאחרונה הופך האתר לפופולרי יותר ויותר בקרב הסטודנטים ומגייס מתנדבים. מה שגורם לשיח פנים-אקדמי עירני ומודע לתופעה, שדן בהטיה הפוסט-ציונית בקמפוסים בישראל. קבוצת ה'מוניטור' (מעקב) נוקטת בקו חכם בכך שהיא ממקדת את הכוונת בעיקר במרצים שחצו את קו השיח הציוני הלגיטימי. בין אם אלו שגילו הבנה או תמיכה בטרור ובין אם אלו שמטיפים נגד הלגיטימיות של הציונות או הכופרים בקיומה של אומה יהודית, תוך שהם משווקים את הנרטיב הפלשתיני.

לכן, גורמים בקמפוס יכולים לאגד ברית ציונית בין ימין, מרכז ושמאל מתון, ולהחזיר את הציונות לשיח האקדמי בארץ ולנתק בין הזרם השמאלי-ציוני לפוסט-ציוני. סיבה חשובה לסייע לאתר זה היא הרתעה. כאשר אותם מרצים, שחצו את כל הקווים (ד"ר ניב גורדון שהניף ידיים עם ערפאת במוקטעה בזמן מבצע חומת מגן, או ד"ר אילן פפה שמעודד את החרם האקדמי על ישראל) יבינו שהגיעו מים עד נפש, ויש מישהו שרואה ומתעד את מעלליהם. אולי אז הם יהיו זהירים יותר?

אתר מעקב זה מהווה צעד חשוב ביצירת שקיפות לאופן בו גופים פוסט-ציוניים באקדמיה הישראלית מעצבים את התודעה של הסטודנטים. וביכולתו להוות תשתית לתגובת-נגד ציונית באקדמיה בארץ.
 
רן פרחי  5/11/2006

חזרה ל "מי אנחנו"שלח תגובה
חזרה לראש הדף
    האתר הוקם ע"י Sitebank ומתוחזק ע"י Blueweb Internet Services
    מבקרים: 244671630שלח לחברהוסף למועדפיםהפוך לעמוד הביתתצורת הדפסה
    blueweb