Home
Search
עברית
Board & Mission Statement
Why IAM?
About Us
Articles by IAM Associates
Ben-Gurion University
Hebrew University
University of Haifa
Tel Aviv University
Other Institutions
Boycott Calls Against Israel
Israelis in Non-Israeli Universities
Anti-Israel Petitions Supported by Israeli Academics
General Articles
Anti-Israel Conferences
Lawfare
Anti-Israel Academic Resolutions
Lectures Interrupted
Activists Profiles
Readers Forum
On the Brighter Side
How can I complain?
Contact Us / Subscribe
Donate
Hebrew University
[HUJ, Rothberg] Comrade Ofer Cassif defines Zionism as a central element in the abomination in Israel
Rothberg International School
2012-2013 Course List
Division of Undergraduate Studies

Autumn: Israel Studies: History, Pol., Sociology & Culture    Israel Society

Sun.  14:30 - 16:15 Boyar Dr. Ofer Cassif
Wed. 14:30 - 16:15 Boyar 



Dr. Ofer Cassif
E-mail: ofer.cassif@mail.huji.ac.il

Editorial Note:
Dr. Ofer Cassif, a lecturer at HUJ and Sapir Academic College aka comrade Cassif, is the new head of the International Relations Committee of the Communist Party of Israel (CPI).  He is not happy with what he sees as the lack of resolve of his party to define Zionism as a central element in the "abomination" that exists in Israel. 

Comrade Cassif proposes a change in the CPI platform that would clearly articulate that from the very beginning Zionism was a racist and fascist movement.  Specifically, a change of paragraph 8 of the party's charter would state that we reject Zionism as a "totally racist and nationalist ideology that seeks to elevate Jewish ethnicity to an all encompassing value that needs to be protected almost at all cost."

It looks like the good professor learned from comrades in the former Soviet Union how to twist, lie, exaggerate and otherwise demagogue an issue to the point that reality ceases to exist.  What he should have learned though, is that such a disconnect between language and reality caused the demise of the Communist enterprise.   

Luckily for Cassif, Israel is a democratic country with a sound economy.  More to the point, Israeli tax payers support Cassif, who has virtually no academic record beyond his Ph.D, dissertation, and spent most of his time working for the CPI.  Not a bad arrangement for the comrade.  
 
 



TUESDAY, 31 JULY 2012 05:31

Dr. Ofer Cassif is now substituted for Aida Touma-Sliman as the Head of the International Relations Committee of the Communist Party of Israel (CPI). Comrade Cassif is a member of the Political Bureau of CPI. He previously served as parliamentary assistant to the late comrade Meir Vilner, and was the first to be jailed for refusing to serve in the Occupied Palestinian Territories during the first Intifada. On the whole, he was jailed four times in Israeli military prisons.

Dr. Cassif works as a lecturer in philosophy and political-science at the Hebrew University in Jerusalem and at Sapir Academic College in Sderot, a town in the southern part of Israel – just by the border with Gaza Strip. Cassif completed his PhD at the London School of Economics, where he was also teaching for a while, and worked as a postdoctoral fellow at Columbia University, New- York.

The International Relations Committee of CPI:   interrelations@maki.org.il

==============================================================

במת הדיון לקראת ועידת מק"י: מול ונגד הציונות
רביעי, 14 מרץ 2012 21:55

מאת עופר כסיף


"הציונות היא שם משפחה: בתוך המשפחה הזאת של זרמי הציונות יש, כמובן, כמה אחיינים או בני-דוד שאני מתעב אותם וגם מתבייש בהם, והם ודאי בזים לי ורואים בי בוגד או מנוול. אבל הכול נשאר במשפחה, ואין טעם להכחיש זאת" (מתוך "באור התכלת העזה", עמוס עוז, 1979). עוז צודק. הציונות היא שם משפחה: משפחה של גזענות ולאומנות, הדרה ודיכוי, כיבוש וחרחורי מלחמה, ניצול מעמדי ושירות האימפריאליזם. אכן, הכול נשאר ב"משפחה", ואין טעם להכחיש זאת: ההבדלים בין זרמי הציונות השונים נוגעים בעיקרם לדרכי מימוש חזונם, והרבה פחות, אם בכלל, לחזון עצמו. לאור זאת, אין דבר ראוי יותר לקומוניסט מאשר לאמץ עמדה ברורה וחד-משמעית נגד הציונות: עלינו להיות בעד הנגד – אנטי-ציונות גלויה ונחרצת. לצערי, עד כה לא גיבשנו, ובטח שלא הצגנו בפרהסיה, עמדה החלטית כזו, אלא סוג של גמגום מתחמק, שלא לומר מתחכם.

  

ככתוב בפרק 7 של דו"ח הוועד המרכזי לוועידה ה-26, יחסה היסודי של מק"י לציונות הוגדר בעיקרו בתקנון המפלגה ובוועידתה ה-18. עוד נכתב שם כי "אנחנו דוחים את היסודות האידיאולוגיים ואת הפרקטיקה של הציונות, המצמיחים גישות גזעניות ופגיעה בשוויון ובדמוקרטיה", וכי "הקומוניסטים בארץ נאבקו ונאבקים באידיאולוגיה ובפרקטיקה של הציונות [...] לאורך כל השנים חשפנו והוקענו את האופי הריאקציוני והגזעני של הפוליטיקה הזאת" (הדגשות שלי – ע.כ). אכן, מילים כדרבנות, אך אליה וקוץ בה: בשימת הדגש על "הפרקטיקה" ועל "הפוליטיקה" ו"היסודות" הציוניים ה"מצמיחים" גישות גזעניות ואנטי-דמוקרטיות, נוצר הרושם כאילו אין אנו רואים בעיה קונקרטית בציונות עצמה וכשלעצמה, אלא בהיבטים מסוימים שלה (ב"יסודותיה") ובמעשיה (הפרקטיקה והפוליטיקה הציוניות). כל אלו, נכתב בדו"ח, מצמיחים גישות גזעניות המנוגדות לשוויון ולדמוקרטיה, משל הם עצמם לא היו גזעניים ולאומניים, אלא "רק" סיבות או גורמים לגזענות וללאומנות.

לעניות דעתי, עמדתנו כלפי הציונות, כפי שנוסחה בדו"ח ובתקנון כאחד, איננה נחרצת דיה, ויוצרת את הרושם כאילו אחז בנו הפחד לצאת נגד אחד מאבות הטומאה המרכזיים במדינת ישראל: הרעיון הציוני עצמו – לאורכו, רוחבו ועומקו – על צורותיו וגווניו השונים. מכאן, שישנה בעיה רצינית בשימוש (ביקורתי ומסתייג ככל שיהיה) שעושה הדו"ח במטבע הלשון (או, ליתר דיוק, מכבסת הלשון) "ניאו-ציונות", כאילו היה מדובר בתופעה חדשה החורגת מגבולות הציונות "הישנה והטובה". לא אחר מאשר פרופ' יצחק רייטר (לשעבר, יועץ לענייני ערבים של מנחם בגין, יצחק שמיר ושמעון פרס, בכהנם כראשי ממשלה), כתב, כבר לפני קרוב לעשרים שנה, כי "הסכנה בהגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, שייעודה ציוני, גלומה בהעדר קווי תיחום עד כמה מותר להעדיף יהודים ועד כמה מותר להטיל את העדפת היהודים על גבם של האזרחים הערבים". כלומר, העדפתם של היהודים בכלל, ועל גבם של הערבים בפרט, תמיד הייתה חלק מובנה מן הציונות. השאלה תמיד הייתה כמותית גרידא: רק עד כמה (לעולם לא 'האם') ניתן להפלות את הערבים.

את מבול החקיקה הגזענית והניאו-פשיסטית של החודשים האחרונים, צריך אם-כך להבין בתוך ההקשר הציוני בכללו: המתקפה האנטי-דמוקרטית, לה אנו עדים איננה סטייה מן הציונות, אלא נדבך ממנה; שינוי כמותי ממשי, העלול להפוך לשינוי איכותי, והיה ויחוסלו שרידי הדמוקרטיה, שעדיין נשארו.

אז מה לעשות? לקראת הוועידה הממשמשת ובאה עלינו לטובה, הייתי מבקש להעלות שלוש הצעות לשינוי בעקרונות היסוד של מק"י:

(א). כל עוד איננו מגדירים ומסבירים בצורה מפורטת ובהירה מהו פשר המושג "פטריוטיזם", ובמה הוא שונה מלאומיות בכלל ומן הציונות בפרט, עלינו למחוק מסעיף 5 את האמירה שהננו מפלגת "הפטריוטיזם האמיתי".

(ב). בסעיף 8, בו מוצגת ביקורתנו על יסודות הציונות והתנהלותה, ראוי שייכתב כי אנו דוחים מכל וכל את הציונות כאידיאולוגיה וכתנועה שכל כולה גזענות ולאומנות, המתבטאות ביחסה לאתניות היהודית כערך עליון הראוי לטיפוח ושימור, כמעט בכל מחיר.

בהקשר זה, ראוי אף להוסיף, כי הציונות מראשיתה שאפה לפלג את מעמד הפועלים על פי קווים אתניים, וממילא להחלישו אל מול מנצליו.

(ג). נכון יהיה להדגיש (אולי בסעיף חדש) כי לא ניתן לנתק את הפאשיזציה המתחזקת בישראל של היום, מערכי היסוד הציוניים. ערכים אלו מבהירים, כי המטרה העליונה היא דומיננטיות יהודית, גם אם הדבר כרוך בהקרבתם של ערכים ומבנים דמוקרטיים.



Back to "Hebrew University"Send Response
Top Page
Your Responses
    1.  Contrary to Dr. Cassif’s assertion
     From , Sent in 11-08-2012
    Developed by Sitebank & Powered by Blueweb Internet Services
    Visitors: 243647897Send to FriendAdd To FavoritesMake It HomepagePrint version
    blueweb