Home
Search
עברית
Board & Mission Statement
Why IAM?
About Us
Articles by IAM Associates
Ben-Gurion University
Hebrew University
University of Haifa
Tel Aviv University
Other Institutions
Boycott Calls Against Israel
Israelis in Non-Israeli Universities
Anti-Israel Petitions Supported by Israeli Academics
General Articles
Anti-Israel Conferences
Lawfare
Anti-Israel Academic Resolutions
Lectures Interrupted
Activists Profiles
Readers Forum
On the Brighter Side
How can I complain?
Contact Us / Subscribe
Donate
Ben-Gurion University
Response to Professor Rivka Carmi, President, Ben Gurion University

Editorial Note:

Professor Rivka Carmi, President of Ben Gurion University, reacted (see below) to the article by Moshe Vigdor, the Director General of the Council of Higher Education, a subject of a previous IAM post.
Carmi repeats the claims that BGU made before- notably that the Department of Politics and Government made the necessary corrections according to the recommendations of the international evaluation committee.

IAM analyzed the changes made by the Department; it concluding that two out of the three alleged new hires served as adjuncts. One, Michal Givoni, is a radical critical scholar who specializes in moral witnessing which rejects empirical based evidence and calls on the "witness" to dwell on the underlying "moral evil" in the situation. Givoni wrote approving of the witness of Breaking the Silence that informed the original Goldstone Report on Gaza.

Carmi's assertion that the Department is among the most "noted' in Israel and that its faculty enjoys a high research profile borders on the incredulous. The international committee concluded that the faculty has a meager academic record and urged to improve its output. In fact, this is the second time that the Department was put on notice.

During a 2001-2 CHE evaluation, a member of the two-member team, Professor Zeev Maoz, recommended closing the Department as it did not include core political science subject . IAM reported on Maoz's recommendations as it appeared in Haaretz in 2011According to Professor Yaakov Bergman who investigated the issue, the then rector of BGU, Nachum Finger agreed in 2001 with the CHE (see below) that "it is impossible to offer a basic program for those who are interested in studying political science at BGU." However, in 2004, Professors Avner De-Shalit and Gad Barzilai who were asked for a new evaluation, concluded that the Department can offer political science as a major, even though nothing has changed since Finger's admission.

Carmi blames Vigdor and unnamed member of the CHE committee for ignoring the improvements in the Department, but she does not explain that Professor Risse, the chair of the international committee agreed that the changes amounted to "more of the same." Bergman made the same observation, in his response to Carmi (see below); he wrote that Ben Gurion University had an opponent to fix the problems with the Department, but squandering it by defending a Department that was academically compromised. Bergman noted that some of the best universities in the world, including Columbia University, used a warning of forfeiture of academic status to deal with comparable problems.

In an recent exchange with De-Shalit, Maoz described some of the programs offered by the Department as a "sad joke." He pointed out that in order to cope with such a profound lack of professionalism, an outside scholar of stature should be appointed to head the department, adding that one "does not let the cat to watch over a second dish of cream after it devoured the first one." Finally, he suggested that all those who worry about academic freedom should volunteer to move to Beer Sheeba to "fix the wreckage."

Carmi is right about the fact that the academic world is interconnected. She points out that scores of scholars and professional associations sent petitions to the CHE. Indeed, some 40 associations, academic unions, consortiums and universities protested the treatment of the Department. This seems to be the largest mobilization of its kind in annals of the academy.

There is a good reason for this state of affairs. The academy is the hub of a long running project to delegitimize Israel which got a boost after the 2001 Durban conference. A long list of Middle East centers, including in Ivy League and other top-tier universities, journals, presses - often supported by Arab money- are part of this project. This has created a "spill-over" effect whereby many social scientists and their professional organizations are ready to accept the view that Israel is a "McCarthy state" which tramples the academic freedom of those who oppose official policies.

As IAM repeatedly suggested, nothing could be farther from the truth. Academic Freedoms in Comparative Perspectives indicates that the Israeli professoriate enjoys broader academic freedoms than their counterparts in Germany, Great Britain and the United States.

It is troubling that so many scholars and professional associations could ignore the facts of this case.






הארץ

פגיעה חמורה באקדמיה

 08.11.2012

המאמר של משה ויגדור, המנכ"ל היוצא של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ותקצוב ("די למתקפה על המל"ג", "הארץ", 30.10), הפתיע רבים בעולם האקדמי. מעבר לפגם האתי, הכרוך בהבעת דעה מסולפת באופן כה נחרץ ופומבי, על ידי אדם העומד בראש גוף העורך שימוע לפני השימוע - העמדות עצמן מבטאות תפישת עולם מסוכנת ביחס לתפקיד המל"ג ואשר ליחסים בינו לבין המוסדות להשכלה גבוהה.

ראשית יש להבהיר את העובדות. המחלקה לפוליטיקה וממשל, למרות היותה מחלקה חדשה יחסית, היא מהמחלקות הבולטות בישראל. חברי המחלקה הם חוקרים ראויים ביותר (חלקם אף הבולטים בתחומם), אשר התקבלו כעמיתי מחקר באוניברסיטאות מובילות בעולם כגון הרווארד, פרינסטון וקיימברידג'. רבים מבוגרי התואר הראשון והשני משתלבים בלימודים מתקדמים באוניברסיטאות בארץ ובעולם, כגון קולומביה ונורת'ווסטרן. אין חולק על כך, שבמדינה שבה שר המשפטים טוען שניתן לקנות תארים בכסף, התואר שמעניקה המחלקה לפוליטיקה וממשל נרכש בהרבה עמל אקדמי ויזע אינטלקטואלי.

לפני כשנה הוציאה הוועדה הבינלאומית, העוסקת בהערכת המחלקות למדעי המדינה בישראל מטעם המל"ג, דו"ח, שבחן את המחלקה באוניברסיטת בן גוריון ומקבילותיה באוניברסיטאות אחרות. הדו"ח הצביע על שורה של עניינים הראויים לתיקון, בעיקרם הוספת מקצועות ליבה וגיוון אקדמי. למרות הסתייגויות מסוימות מההמלצות, נרתמה אוניברסיטת בן גוריון ליישום ההמלצות, בשיתוף פעולה מלא עם המל"ג והוועדה הבינלאומית. בין היתר מונו חברי סגל חדשים, נוספו קורסים והורחבו סלבוסים. כל המינויים החדשים במחלקה היו בפיקוח אקדמי, וחברי הסגל שנבחרו הם כוחות עולים באקדמיה.

למעשה עד ספטמבר היה נראה, שדו"ח ההערכה טופל לשביעות רצון כל הצדדים. אולם לפתע, בלי כל אחיזה במציאות או בסימוכין אקדמיים, הודיעה תת-הוועדה להערכת איכות הוראה של המל"ג, שלא רק שאינה מקבלת את התיקונים שבוצעו על ידי המחלקה, היא אף מחמירה את הדרישות המקוריות של ועדת ההערכה ומפעילה סנקציה שמשמעותה סגירת המחלקה. חשוב לציין, כי עד לאותו רגע לא נאמר לאנשי המחלקה או להנהלת האוניברסיטה בשיחות סגורות או פתוחות, שיש אי שביעות רצון מהאופן שבו הם פועלים ליישום ההמלצות. זאת ועוד, בפני תת-הוועדה עמדו לבחירה שלושה נוסחים להמלצה למל"ג בנדון. מהם נבחר הקיצוני והדראקוני ביותר.

גם אם נותרו אליבא דמל"ג נושאים הראויים לתיקון, הסנקציה החמורה שתת-הוועדה המליצה עליה איננה מידתית על פי כל קנה מידה הגיוני. כל מי שמכיר את האקדמיה אינו יכול שלא לבקש הסברים על מהות הפער בין הדרישות וההמלצות לבין האיום הקיצוני.

ואולם לצערנו, במקום לענות על השאלות הקשות המונחות לפתח המל"ג בוחר מנכ"ל המל"ג היוצא, ויגדור, באסטרטגיית "הקוזק הנגזל". אחרי שהגוף שעליו הוא מופקד איים לסגור את המחלקה והכפיש באופן בוטה את רמתה האקדמית, הוא מוצא את האשם באוניברסיטה שבחרה לא לקבל בהכנעה את הדין.

לידי המל"ג הגיעו בחודש האחרון עשרות מכתבים מפרטים וארגונים אקדמיים מובילים ברחבי העולם, שהביעו דאגה עמוקה מההחלטה של תת-הוועדה ופגיעתה הקשה בחופש האקדמי. המכתבים הללו, שלא ניזומו או תואמו בשום דרך על ידי אוניברסיטת בן גוריון, הם פרי עטם של גורמים העומדים לא פעם לצד האקדמיה בישראל מול מתקפות וקריאות החרמה כנגדה. את ויגדור כל זה אינו מרשים, והוא בוחר להאשים את הנשיאים של האגודה האמריקאית למדעי המדינה, האגודה האמריקאית לסוציולוגיה, האגודה ללימודים בינלאומיים, הארגון הקנדי של מרצים ופילוסופים מוערכים כפרופ' מייקל וולצר, על שאינם מבינים נגד מה מחו. לשיטתו, גדולי אנשי האקדמיה בתחום מדעי החברה אינם יודעים לזהות מתי מוסד שלטוני מאיים על החופש האקדמי. איש אינו יכול להוליך שולל אנשים וארגונים כאלה.

האקדמיה היא גוף הנע על התפר שבין הלוקאלי לאוניוורסלי. מחד גיסא, היא כפופה לחוק הישראלי ומתוקצבת על ידי ממשלת ישראל; אך מאידך גיסא, כדי שתוכל להתקיים בהצלחה היא מוכרחה להיות כפופה לאמות המידה ולנורמות אוניוורסליות. אקדמיה הכפופה לגורמים פוליטיים ומושפעת מהם אינה יכולה ליטול חלק בשיח האקדמי האוניוורסלי. המחוקק, שנתן את הדעת על כך, יצר בחוק המל"ג חיץ ברור בין הפוליטיקה לאקדמיה. במשך השנים הפכה ההפרדה הזאת את האקדמיה לאחד המפעלים המצליחים ביותר במדינת ישראל. המועצה להשכלה גבוהה איננה רגולטור רגיל, בדיוק בשל היותה אמונה על שמירת החופש האקדמי. משה ויגדור עוזב את תפקידו באמירה קשה, המסוכנת לחופש האקדמי בישראל. מחליפו יצטרך להשקיע מאמץ לא פשוט כדי לשקם את הקרע שנוצר בין המל"ג לבין מוסדות ההשכלה הגבוהה.

פרופ' כרמי היא נשיאת אוניברסיטת בן גוריון בנגב

=====================================
תגובות למאמרה של פרופסור כרמי

05 הנשיאה כרמי לא מגלה את שארע בדחיית ערעור האוניברסיטה ב-30.10.12
יעקב ברגמן
09.11.12

הנשיאה כרמי לא מגלה במאמרה את שארע בדחיית ערעור האוניברסיטה ב-30.10.12. בהודעה לעיתונות -- למטה -- מדווחת המל"ג לציבור שיושב ראש הוועדה הבינלאומית תומס ריסה דחה את התיקונים שהאוניברסיטה תקנה כבלתי מספקים, ומנה שורה של ליקויים שעל האוניברסיטה לתקן. כלומר, האוניברסיטה בהנהגת הנשיאה כרמי קבלה לפני כשנה הזדמנות לתקן במחלקה את כשליה המהותיים, שגרמו לוועדה הבינלאומית לאיים בסגירתה, אבל הנהלת האוניברסיטה כשלה בניצול ההזדמנות. אוניברסיטה ראויה לשמה הייתה מעמידה את המחלקה דנן בכינוס נכסים אקדמי, שהיא פרוצדורה רשמית שהופעלה בעבר באוניברסיטאות הטובות ביותר כמו קולומביה ו-ייל. 

הודעה לעיתונות

המועצה להשכלה גבוהה:
"על אוניברסיטת בן גוריון להציג בתוך שלושה שבועות 
התחייבות לתיקון הליקויים כפי שהוצגו ע"י יו"ר הועדה הבינלאומית"

ועדת המשנה להבטחת איכות של המועצה להשכלה גבוהה דנה בישיבתה היום (יום ג', 30 באוקטובר) בערעור שהגישה אוניברסיטת בן גוריון על החלטתה מיום 4.9.12.

בדיון השתתף יו"ר הועדה הבינלאומית של המל"ג, פרופ' תומס ריסה, אשר הציג את שורת הליקויים שעל אוניברסיטת בן גוריון לפעול לתיקונם, ולאחריו הציגו נציגי האוניברסיטה את עמדתם בכתב ובעל פה.

ועדת המשנה הבהירה כי על האוניברסיטה להציג בתוך שלושה שבועות התחייבות מפורטת לתיקון הליקויים כפי שהוצגו ע"י פרופ' ריסה.

ישיבת המשך של וועדת המשנה תתקיים לאחר קבלת התחייבות המוסד.


=======================================================

06 "לא נותנים לחתול לשמור על המיכל השני של השמנת לאחר שכילה את הראשון"

יעקב ברגמן

09.11.11

בתגובה מספר 40 למאמרו ב"הארץ" של פרופ' אבנר דה שליט מן ה-21.10 כותב כך פרופ' זאב מעוז מחשובי מדעני המדינה בעולם, אשר לבקשת המל"ג סקר את המחלקה דנן ב-2001 ומצא אז, כפי שהוא מוצא שוב עכשיו, שיש להעמידה בכינוס נכסים אקדמי:

<תחילת תגובת פרופ' מעוז לפרופ' דה שליט>
"אבנר,
עייפתי כבר מהתייחס לנושא מעל דפי ה"ארץ," ולכן ההערות הבאות.
1. אני מציע שתקליק על תכנית המ.א. באתר של המחלקה הנ"ל ותחליט האם היית נותן לבדיחה העצובה הזאת להתרחש אצלך בפקולטה?
2. אתה כמוני יודע שהשיטה להתמודד עם רמה כזו של חוסר מקצועיות היא למנות ראש חוג חיצוני בעל שיעור קומה שיבצע או תבצע את השינויים הקוריקולריים והפרסונליים שנדרשים כדי להעמיד את המחלקה הזאת על הרגליים. לא נותנים לחתול לשמור על המיכל השני של השמנת לאחר שכילה את הראשון.
3. אני מציע לכל המגינים על החופש האקדמי של המחלקה לממשל לשים את רגליהם במקוo שפיהם נמצא, ולהתנדב לעבור לבאר-שבע כדי לשקם את ההריסות." <סוף תגובת מעוז>

===============================================
8 לינואר, 2002גב' תמר דנגורמזכירות המועצה להשכלה גבוהה

הנדון: בקשת אוניברסיטת בן-גוריון להרחבת תכנית הלימודים לתואר ראשון

מכתבך מן ה-11 לנובמבר 2001



שלום רב,


ראשית, אני מבקש להתנצל על העיכוב במתן חוות הדעת שלי, בשל עומס רב במהלך החודש האחרון.


מצ"ב חוות דעתי בנושא לעיל. השורה התחתונה היא שלילית. אני ממליץ לבצע בדיקה מעמיקה של האישור שניתן לאוניברסיטת בן-גוריון לקיים תואר ראשון במדע המדינה. הסיבה העיקרית להמלצות אלו הינה (מעבר לאי הדיוקים ולרשלנות ההגשה של הבקשה) ספקות באשר להתאמת הסגל האקדמי לתחומי המחקר המרכזיים במדע המדינה. אם לא ייעשה גיוס משמעותי של אנשי סגל בכירים בתחומי המחקר העיקריים במדע המדינה, קרוב לוודאי שתחומי המחקר והעיון המהותיים והמתודולוגיים העיקריים יהיו לא מכוסים.


אני מקווה שחוות דעת זו תהיה לכם לעזר בהחלטותיכם. אני עומד לרשותכם במקרה של שאלות או הערות.


בברכה,



פרופ' זאב מעוז

ראש ביה"ס לממשל ולמדיניות





חוות דעת בעניין בקשת אוניברסיטת בן-גוריון להרחבת תכנית הלימודים לתואר ראשון במדע המדינה


זאב מעוז

בית הספר לממשל ולמדיניות

והחוג למדע המדינה

אוניברסיטת ת"א




  1. כללי


בקשת אוניברסיטת בן-גוריון בנושא זה אינה מכילה חומר מספק לצורך הערכת התכנית. אין סילבוסים לקורסי החובה ולקורסי התשתית המיועדים לתכנית המורחבת, ולפיכך אין אפשרות להעריך את מהות הקורסים המוצעים במסגרת ההרחבה המוצעת.


אין קורות חיים ורשימת פרסומים של חברי הסגל במחלקה. מתוך עיון ברשימות הפרסומים של חברי הסגל כפי שאלו התפרסמו באתר האינטרטנט של המחלקה, מתברר כי אין איש בסגל הבכיר במחלקה שתחומי המחקר שלו עוסקים בליבת המקצוע. מבלי להיכנס לאיכות האקדמית של חברי הסגל, אין אנשים החוקרים בנושאי ליבה של פוליטיקה השוואתית, פוליטיקה ישראלית, ויחסים בינלאומיים, אין אנשים המתמחים ו/או שמחקרם עוסק במתודולוגיות כמותיות בפוליטיקה. חלק מן המורים המלמדים קורסי חובה אינם בעלי הכשרה מתאימה בתחום.


התכנית המוצעת אינה מציעה חלוקה תת-דיסציפלינארית כמקובל במחלקות למדע המדינה בארץ ובעולם. לפיכך לא ברור האם ניתן יהיה לקיים התמחויות במסגרת המחלקה או שמדובר בתכנית כללית שאינה מאפשרת התמחויות.


ההצעה כוללת מספר אי-דיוקים בתחום הסגל האקדמי וסגל ההוראה.


לאור הנתונים הללו אינני יכול להמליץ על אישור תכנית מורחבת במדע המדינה. יתר על כן, אני ממליץ בחום על בדיקה מקפת של התואר הראשון במדע המדינה באוניברסיטת בן גוריון. דומני שקיימות בעיות קשות בעיקר בתחום התאמתו וכישוריו של הסגל האקדמי בחוג, המעלות שאלות כבדות בנוגע ליכולת של סגל זה להעניק ידע מדעי ברמה המתחייבת מתואר ראשון באוניברסיטת מחקר.


  1. תכנית הלימודים


ראשית, יש לציין כי אם תחום המשנה של מינהל/מדיניות ציבורית, שהינו תחום משנה בחוגים למדע המדינה באוניברסיטאות האחרות בארץ לא ניתן במסגרת חוגית אחרת באוניברסיטה, קיים בתכנית הלימודים חסר ממשי בהעדרה של תכנית קורסים (כולל קורס חובה), במנהל ומדיניות ציבורית. חיסרון זה מהווה בעייה חמורה מבחינת התאמת תכנית הלימודים לסטנדרטים המקובלים במדע המדינה בארץ ובעולם. מתוך עיון באתרי האינטרנט של אוניברסיטת בן-גוריון, לא נראה שאכן תחום חשוב זה מכוסה על ידי מסגרת אקדמית אחרת בתוך הקמפוס.


שנית, לצערי לא ניתן לשפוט על סמך הבקשה שהוגשה על ידי אוניברסיטת בן-גוריון לגבי התאמת תכנית הלימודים למסגרת מורחבת. קורסי החובה והתשתית מופיעים בצורת כותרות, ללא סילבוס של ממש, ולפיכך לא ניתן להבין מהם התכנים שיכוסו בקורסים החדשים. הקושי העיקרי נוגע להערכת קורסי התשתית האפשריים האמורים להוות נדבך מרכזי בתכנית החדשה. בעוד שניתן להבין באופן חלקי לפחות את התכנים של קורסי החובה מתוך קריאה באתר האינטרנט של החוג, הרי שלגבי קורסי התשתית החדשים קשה לדעת (א) במה יעסקו, (ב) מה ההבדל בינם לבין קורסי חובה קיימים (למשל, מה ההבדל בין פוליטיקה השוואתית—קורס תשתית חדש—לבין מבוא לפוליטיקה וממשל—קורס חובה; או מה ההבדל בין אידיאולוגיות מודרניות—קורס תשתית—לבין מבוא למחשבה מדינית—קורס חובה), ו(ג) האם הקורסים הללו מחולקים בין מס' תת תחומים או שהם מכוונים ללמידה רחבה מעבר לכל תחומי המשנה של מדע המדינה.


באם קורסי התשתית אמורים לתת אפשרות להתמחות תת-תחומית, הרי שתחומים מרכזיים כגון יחסים בינלאומיים, מינהל ומדיניות ציבורית ופוליטיקה ישראלית אינם מכוסים.


שלישית, מתוך עיון בחלק מן הסילבוסים של קורסי חובה/תשתית באתר האינטרנט של המחלקה, עולים חששות כבדים לגבי אופי ותוכן הקורסים והתאמתם לדרישות המקובלות בחוגים אחרים במדע המדינה בארץ. לדוגמא, הקורס בשיטות מחקר (קורס חובה שנה ב'), אמור להקיף גם נושאי יסוד בפילוסופיה של המדע, גם סקירה של מערכי ושיטות מחקר כמותיות ואיכותניות, וגם נושאים של סטטיסטיקה תיאורית והסקתית. היקף כזה של קורס מתודולוגי הוא בבחינת "תפסת מרובה—לא תפסת." בחוגים אחרים בארץ יש חלוקה של הנושא המתודולוגי בב.א. לשני קורסים—האחד בסטטיסטיקה והשני בשיטות מחקר.


פיצול של קורסי היסוד למס' קורסים קיים במספר אוניברסיטאות גם לגבי תחומים אחרים. למשל, באוניברסיטת ת"א, תלמידי הב.א. מחוייבים בשני קורסי יסוד בכל תחום, האחד בשנה הראשונה והשני בשנה השנייה. במקרה כזה מחוייבים כל התלמידים בכל קורסי היסוד ובכל תחומי המשנה. הגישה העומדת מאחורי תכנית כזו היא ראיית לימודי התואר הראשון כפריסה רחבה של מגוון התחומים במדע המדינה. תפיסה אלטרנטיבית יכולה להיות התמחותית יותר. במסגרת זאת מחוייבים כל התלמידים בקורסי המבוא בכל התחומים, ובקורסי יסוד בתחום אחד או שני תחומי התמחות (בנוסף למערך קורסי הבחירה והסמינריונים ההתמחותיים). במידה וזאת הגישה של אוניברסיטת בן-גוריון, רצוי לציין זאת במפורש ולכלול את הדברים בתכנית הלימודים.


  1. התאמת חברי הסגל למערכת הקורסים ולתחומי ההתמחות במדע המדינה


היות וההצעה של המחלקה לפוליטיקה וממשל אינה כוללת קורות חיים ורשימות פרסומים של חברי הסגל בתכנית, והיות ואתר האינטרנט של התכנית הינו חלקי בהקשר זה, חוות הדעת בנושא הנ"ל הינה טנטטיבית וראוי להתייחס אליה בזהירות המתבקשת.


ראשית, חשוב לציין שהדברים האמורים לעיל אינם מתייחסים לרמה האקדמית של חברי הסגל של המחלקה, אלא לתחומי ההתמחות המחקריים שלהם ולהתאמת תחומים אלה למערכות ההוראה בתכנית. הנחת יסוד של הערכת תכנית בהיבט של התאמת הסגל האקדמי לתכנית ההוראה הינה כי יכולת להורות בתחום מסויים הינה פונקציה ישירה של תחומי המחקר וההתמחות המחקריים של חברי הסגל. קיימות מספר בעיות בתחום זה.


שנית, ד"ר דני פילק מסיים כעת את חובות התואר השלישי במכון לפילוסופיה של המדעים באוניברסיטת ת"א. הדוקטוראט בפילוסופיה שלו (בנוסף לתואר MD) אינו בתחום מדע המדינה או מדיניות ציבורית. לאור זאת לא ברור מהם כישורי ההוראה שלו בתחום של משטר מדינת ישראל (קורס חובה אותו הוא מלמד), מדיניות ציבורית (קורס תשתית), וכלכלה פוליטית. האמור לעיל אינו מיועד, כאמור, לגרוע כהוא זה מכישוריו האקדמיים, אבל קיימת שאלת התאמה אקדמית להוראה בתחומים אלה.


שלישית, הקורס בשיטות מחקר, בנוסף להיקף הרב של הנושאים הכלולים בו, ניתן ע"י תלמיד תואר שלישי, מר אודי לבל, שכישוריו המתודולוגיים מוטלים בספק. בהתחשב בנתונים המופיעים באתר האינטרנט של החוג, לא ברור היקף ההכשרה המתודולוגית והסטטיסטית של המורה, אבל מתוך רשימת הפרסומים, האוניברסיטה בה הוא לומד לתואר שלישי (קינגס קולג' בלונדון), והמנחה שלו לדוקטוראט, אין שום אינדיקאציה של הכשרה משמעותית בכלים סטטיסטיים ובשיטות מחקר כמותיות. לעניות דעתי, מינוי אדם ללא כישורים משמעותיים בסטטיסטיקה ובשיטת מחקר להוראת קורס חובה פיבוטאלי בתואר הראשון במסגרת מדעי החברה הינו חוסר אחריות אקדמי מהמעלה הראשונה. עדיף לדעתי לפצל את הקורס לשני קורסים, ולגייס מישהו מהמחלקה למדעי ההתנהגות שעוסק במחקר כמותי ושיש לו ידע בתחומי מדע המדינה. מישהו כגון ד"ר אילן פישר יכול בהחלט להוות דוגמא לבחירה מהסוג הזה.


קיימת גם אי התאמה בין ההכשרה האקדמית של מורים בכירים (או בין תחומי המחקר שלהם), לבין נושאי ההוראה במסגרת קורסי בחירה וסמינריונים. למשל, פרופ' רנה פוזננסקי שהינה הסטוריונית בהכשרתה ועל פי הצהרתה באתר האינטרנט של המחלקה חוקרת בתחום הסטוריה של היהודים בצרפת וברוסיה במאה ה-19 וה-20, השואה, מלחמת העולם השנייה, והסטוריה וזכרון, מלמדת קורס על מפלגות פוליטיות. פרופ' דיוויד ניומן שהינו גיאוגרף פוליטי מלמד על שיטות בחירות. מר אודי לבל המתמחה ביחסי צבא ומדינה מלמד קורס על התנהגות ארגונית וקבלת החלטות, עו"ד אריק אריאל שבעבר ניסה לכתוב דוקטוראט על נושא הפליטים הפלסטינים לאחר 1948 מלמד קורס על מדיניות החוץ של ישראל. כאמור, בהעדר סילבוסים מפורטים ורשימות קריאה לקורסים הללו, קיימת שאלה בסיסית של התאמה. איני רוצה לטעון כי חברי סגל בכירים אינם מסוגלים לבצע התאמות והכשרה עצמית לצורך בנייה והעברת קורסים שאינם במסגרת תחומי התמחותם, אך כאשר יש צורך להתאים אנשים לכותרות, עולות שאלות קשות של התאמה והכשרה.


רביעית, תכנית קורסי הבחירה והסמינרים אינה מאוזנת. יש מיעוט משווע של קורסי בחירה וסמינריונים בתחומי המינהל והמדיניות הציבורית (רק קורס בחירה אחד ורק סמינר אחד בתחום זה—ע"פי אתר האינטרנט של החוג). יש מיעוט משווע של קורסי בחירה וסמינריונים בנושאים מרכזיים בפוליטיקה השוואתית כגון מוסדות פוליטיים, מפלגות פוליטיות, קבוצות אינטרס, משטרים אוטוריטאריים, צבאיים, וטוטליטאריים, התנהגות פוליטית, וכד'. לעומת זאת קיים שפע של קורסי בחירה בנושאים הסטוריים נקודתיים (למשל "צרפת במלחמת העולם השנייה" "אזרחות בגרמניה וצרפת במאה ה-19" וכדומה).


חמישית, והדאגה העיקרית שלי בתחום זה, הינה העדרם של חברי סגל—בעיקר בדרגות מרצה בכיר ומעלה—העוסקים במחקר בנושאי ליבה במדע המדינה. שניים מתוך שלושת הפרופסורים בחוג הינם הסטוריונים בהכשרתם (אחד מהם הינו בעל תואר שלישי במשפט בינלאומי—אחד מן התחומים הפחות חשובים ביחסים בינלאומיים). מבלי לגרוע מחשיבותה של הגישה ההסטורית במדע המדינה, זו אינה גישה מרכזית בתחום. הדגשים המרכזיים בחקר מדע המדינה המודרני הינם דגשים על התנהגות פוליטית, מוסדות ותהליכים פוליטיים, ואינטראקציות מורכבות בין מערך מגוון של גורמים בתוך זירה פוליטית פנימית או בינלאומית. השיטות הדומיננטיות בחקר מדע המדינה המודרני הן השוואתיות במהותן (בין עם הטכניקות הן איכותניות—כגון חקרי אירוע—כמותיות, או פורמאליות-מתימטיות). שניים מתוך שלושת הפרופסורים בחוג הינם הסטוריוגרפים מובהקים, והשלישי הוא גיאוגרף פוליטי—שוב אחד התחומים הפחות מרכזיים במדע המדינה. בין המרצים הבכירים רק ד"ר ג'ואל פיטרס עוסק בתחומי ליבה ביחסים בינלאומיים, ובין המרצים, רק ד"ר בקי קוק עוסקת בנושאי ליבה בתחום הפוליטיקה ההשוואתית. זהו חוט שדרה אקדמי דק מאד למחלקה באוניברסיטה, ולפיכך אין פלא כי הכיסוי של חלק מקורסי החובה במחלקה הינו בעייתי, בלשון המעטה.


מדע המדינה הינו מקצוע רב שנים שפיתח לו גישות תיאורטיות ומתודולוגיות מרכזיות. העדר סגל אקדמי העוסק במחקר מתקדם בנושאי ליבה במדע המדינה, תוך שימוש בכלי מחקר מודרניים, מעלה שאלות קשות לגבי האיכות הכוללת של תכנית התואר הראשון.


4. אי דיוקים בבקשת אוניברסיטת בן-גוריון


הבקשה של אוניברסיטת בן-גוריון רצופה אי דיוקים. בנוסף להערה הקודמת ביחס להעדר סילבוסים מפורטים של הקורסים, קיים קושי להתייחס להתאמה של חלק מן המורים במחלקה בשל העדרם של קורות חיים במסמך שהוגש למל"ג וכן באתר האינטרנט של המחלקה. להלן מספר דוגמאות לאי דיוקים בבקשת המחלקה.


  1. ד"ר אדריאנה קמפ אינה מלמדת יותר באוניברסיטת בן-גוריון. היא עברה לחוג לסוציולוגיה באוניברסיטת ת"א החל מן ה-1 באוקטובר 2001.
  2. כאמור, ד"ר דני פילק טרם קיבל אישור לתואר השלישי באוניברסיטת ת"א. התואר השלישי שלו אינו בתחום הכלכלה הפוליטית ו/או המדיניות הציבורית. למעשה התואר השלישי הינו במסגרת המכון לפילוסופיה של המדעים בפקולטה למדעי הרוח.
  3. לימודי הדוקטוראט של עו"ד אריק אריאל באוניברסיטת ת"א הופסקו בשנת תשס"א בשל אי עמידה בלוחות הזמנים ולכן הוא אינו תלמיד התואר השלישי באוניברסיטת ת"א.


5. סיכום


התכנית שהוגשה על ידי אוניברסיטת בן-גוריון למל"ג הינה כללית, נעדרת נתונים בסיסיים לגבי מהויות חשובות (כגון סילבוסים של הקורסים, רשימות קריאה, קורות חיים של המורים). הנתונים הקיימים הינם בחלקם בלתי מדוייקים. בנוסף לכך קיימות שאלות כבדות לגבי התאמת הסגל האקדמי הקיים היום לתכנית הוראה מודרנית במדע המדינה.


לאור הנ"ל, אני ממליץ לא לאשר את הרחבת התכנית לתואר ראשון בחוג לממשל ומדיניות באוניברסיטת בן-גוריון. כמו כן אני ממליץ על בדיקה מעמיקה של תכנית התואר הראשון בתחום זה, כולל האפשרות להפסיק את האישור לתואר ראשון בממשל ופוליטיקה באוניברסיטת בן-גוריון.


Back to "Ben-Gurion University"Send Response
Top Page
    Developed by Sitebank & Powered by Blueweb Internet Services
    Visitors: 243895977Send to FriendAdd To FavoritesMake It HomepagePrint version
    blueweb