Home
Search
עברית
Board & Mission Statement
Why IAM?
About Us
Articles by IAM Associates
Ben-Gurion University
Hebrew University
University of Haifa
Tel Aviv University
Other Institutions
Boycott Calls Against Israel
Israelis in Non-Israeli Universities
Anti-Israel Petitions Supported by Israeli Academics
General Articles
Anti-Israel Conferences
Lawfare
Anti-Israel Academic Resolutions
Lectures Interrupted
Activists Profiles
Readers Forum
On the Brighter Side
Photographs
How can I complain?
Contact Us / Subscribe
Donate
General Articles
Minister of Education and University Heads Reach an Agreement over Ethics Code for the Academia


30.05.18

Editorial Note


IAM reported on a number of occasions on the ethics code that Naftali Bennett, the Minister of Education and the chair of the Council of Higher Education, commissioned in Dec. 2016. Bennett asked Professor Asa Kasher to propose the code. 


After a yearlong negotiations an agreement is reached between Bennett and the heads of universities. The Code, as drawn by Kasher, will not be adopted and a law enacting it will not be passed by the Knesset.  Instead, the Universities will adopt an institutional ethics code within a year, to be implemented as part of their institutional regulations. 


Bennett expressed his relief by tweeting that "Common sense has won! Today we brought great news to Israeli academia. All Israeli universities have agreed to pass a code of ethics that will prevent politicization on campus. I congratulate the heads of the universities on this important conclusion." Bennett noted the five guiding principles to be adopted: 1. Prohibition of academic boycott. 2. Non-discrimination of students due to their political views. 3. Non-discrimination of lecturers due to political opinions. 4. Prevention to create party propaganda within the framework of the classroom. 5. Prevention to present a personal political opinion of any member of the faculty in a misleading manner, as if this were the position of the university. He ended his tweet with "Congratulations!"


To recall, already in 2012 Prof. Ziva Shamir, the former head of the School of History at TAU, has written an article on undue politicization which she had encountered. She described complaints received from students on how, for years, some academics abused their privileges at the university such as the office, free postal service, free fax/phone and research assistants, to promote the political party which they belonged to. She proposed an ethics committee to evaluate quality of scholarship: "It is imperative to create an ethics committee to examine the issue of proportionality and not just the quality of the arguments and their scientific soundness in research."


While a Code would have prevented these abuses, the academic community reaction to Bennett on the Academia-IL Network was furious.  


Isaac (Yanni) Nevo from the Philosophy Department at BGU, explained that  "the first principle - forbidding boycott - is of a completely different character. The issue of academic boycott is an issue that is deeply contested, and some support such a boycott as an expression of their political position. The prohibition is political interference in universities and the freedom of expression that prevails in them. Moreover, although this is not explicitly stated, and in light of the annexation measures already implemented through the Council for Higher Education, the purpose of this section is to enforce integration and cooperation with the Ariel Settlers' University (and other academic institutions in the settlements) by prohibiting boycott of them. In this principle, the politics of the settlements, the occupation and the creeping annexation, infiltrating, is disguised as a code of ethics, and enforced on the universities "with their consent." This is a sharp politicization of the university regulations under the cunning guise of the separation of universities from politics, which turns-out (not surprisingly) to be a selective separation as the Master wishes. The consent of the universities to this move, even if intended to take away the threat of legislation, constitutes a strategic failure for a limited tactical achievement. It is better for university senates, who will probably be asked to approve these principles and to create regulations following them, to entirely reject Bennett's code, as its acceptance heralds a new era of political persecution against opponents of occupation and annexation and a change into worse of the stature of universities as free institutions." Nevo ended his post by stating "To clarify this, the author reiterates that he will not cooperate with Ariel University or other settlement institutions in any way. I will not set a foot there and my signature will not appear on any document bearing their names. Any such cooperation constitutes, in my view, cooperation with the settlement enterprise, a violation of international law, and an illegitimate political act. If Bennett's code is passed, Minister Bennett and his many representatives at the CHE are invited to put me on disciplinary charges for a boycott. I will proudly accept the verdict."


Responding to Nevo, Prof. Uriel Procaccia of the Faculty of Law at TAU protested, "Aren't you falling in the trap that Bennett conceals from you and your ilk? From what you say we can understand that you are "ready to live" with four of the five principles of the code, but you are ready to get on the barricades as to the fifth principle. In my opinion, it is absolutely forbidden to "learn to live" with any principle of the code, not because the content of the "benign" principles are offensive (you are right, most of us agree with them and behave according to them anyway) but because university, the fortress of free thinking, musn't accept dictates from government officials with motives that are not part of the academic values ​​that we believe in. And this you should know: the slope is slippery... a precedent will be set for government officials to dictate norms of morality and behavior to universities."


But the harshest critique came from the Academia-IL Network moderator, Prof. David Levi-Faur, the head of Federmann School of Public Policy & Government at the Hebrew University, who contended, "this is not a debate on ethics code but about academic populism of an extreme and mediocre politician. An example below is his message on Facebook a few days ago... Bennett is the worst Education Minister in the history of the State of Israel. The damage he has done and continues to do to the higher education system is indescribable. From the dismissal of Prof. Hagit Messer to the appointment of Yitzhaki. Disgrace.” 


Others postulated that in order to deal with just a couple of cases of lecturers who abused their positions and preached their politics, there is no need for the entire academic community to toe the line with an ethics code. 


There were supporters of the Code.  Prof. Asher Cohen, head of the School of Communications, Bar-Ilan University wrote, "I am trying to understand why a lecturer will be allowed to praise a certain party in the name of freedom of speech. Let us assume for a moment that we are in elections (which In Israel lasts at least a semester...) And I teach a course 'The Foundations for Regime and Politics in Israel' (Which is indeed true), a course that even earned "exclusion" as belonging to political science and where things are permitted according to the previous proposed code that everyone opposed. Do you intend to say that occasionally, let's say, once in two lectures, I would be able to praise the Jewish Home Party (pardon the majority here ...)? And of course allow a discussion to students about the fantastic party? Perhaps I should surprise you: my praises of one party or another has nothing to do with the course, even though it is about the foundations of the regime and politics in Israel. I may teach about the parties in Israel, but not to praise a particular party. My freedom of speech is not harmed by this. Also, why in the same hour and a half multiply 26 that I receive during the year I am supposed to promote the party I support or the opinion I hold? This is how I act regularly in the course: In the early stages of every course I tell my students who I vote for and where I am located in the right-left, religious-secular continuums and so on. This is only for one purpose: From this point on, I make it clear to them and emphasize, you must constantly examine the extent to which my identity influences the way I teach, the choice of topics and the way they are presented and the way things sound. This is the only way they will develop a sense of criticism towards these topics." 


Dr. Yaacov Bergman, School of Business, Hebrew University, a long time critic of the academy, titled his email "Opponents of the academic code of ethics - you're wrong!". He cited from a policy of one of the best universities in the world, the University of California, where its Board of Regents published a "Policy  on Course Content" announcing that ״The Regents are responsible to the people... They are responsible to ensure that public confidence in the University is justified. And they are responsible to see that the University remain aloof from politics and never fun'ction as an instrument for the advance of partisan interest. Misuse of the classroom by, for example, allowing it to be used for political indoctrination, [or] for purposes other than those for which the course was constituted... constitutes misuse of the University as an institution... It is the Regents' responsibility to the very concept of a University to protect the institution from the misuse of the classroom... Therefore, it is The Regents' policy that no campus, no academic college, no department, and no instructor distort the instructional process in a manner which deviates from the responsibilities inherent in academic freedom.״ Bergman also cited another policy by the Regents titled "Policy on Statement of Ethical Values and Standards of Ethical Conduct" which specifically indicated that "All those engaged in research are expected to pursue the advancement of knowledge while meeting the highest standards of honesty, accuracy, and objectivity." 


Bergman’s comments are important because they provide a comparative context to academic freedom in Israel. As IAM has proved over the years, social science scholars enjoy a highly permissive standard of academic freedom, a standard which would never be tolerated on public universities in the West.  The result of this state of affair, as IAM illustrated, are lamentable.  Low ranking in global academic indices, antiquated and outmoded courses offered in departments staffed with activists who use their tenured positions to propagate a political agenda.  Despite poor evaluations by committees created by the Council for Higher Education, not much has changed.  IAM identified substantial deficits in quantitative methods, networking analysis, rational choice theory and other cutting edge social scene offering which are standard in the West. 



Victory for Bennett:
Universities will pass ethical code
Code establishes, among other things, that lecturers may not advocate a political position unnecessary to teach the subject of the course.

 Uzi Baruch, 23/05/18 18:53

Following a year of discussions in the Council of Higher Education (CHE) Policy Committee and in coordination with university heads, an agreement was reached today between the Minister of Education and Chairman of the Council for Higher Education, Prof. Naftali Bennett, and the Council of University Heads, according to which institutes of higher education will define an ethical code to implement.

The institutions will be asked to include the principles in their disciplinary regulations. The decision is based on the recognition of the supreme importance of academic freedom and excellence in Israel, while combating political discrimination in academia. The issue will be brought for a vote and approval in the CHE at its next meeting, to be held next week.

Minister of Education and Chairman of the Council for Higher Education, Naftali Bennett, said, "The ethical code was born out of a real need in the academic world, and its [goal] is simple - to keep politics out. Without changing the independence of the institutions, and while giving expression to the unique characteristics of each institution, academic freedom and freedom of expression will be preserved alongside the prohibition against calling for boycott. The cooperation with our partners in the Council of University Heads is appreciated, and I thank them for their support for this important process that will benefit every one of the hundreds of thousands of students in Israel. Momentum in the academia will continue in every field in which it is needed."

Deputy Chairman of the Council for Higher Education, Prof. Ido Perlman, added: "I welcome the important conclusion that will be raised at the Council for Higher Education at its next meeting. The conclusion is the result of in-depth work that took place over the past year in CHE, in its meetings and committees. I thank the Minister of Education and the Chairman of the Council for Higher Education for his leadership and members of the Council for Higher Education who rose to the challenge of this important task and led it responsibly and professionally, in open dialogue with all institutions of higher education in Israel," he said.

Chairman of the Council of University Heads and President of Tel Aviv University, Professor Yossi Klepter, said, "I welcome the achievement of the agreement and the fact that there is no intention of enforcing a uniform ethical code for academia, which would have harmed its character. This is an important step in safeguarding academic freedom in Israel, which is set forth in Article 15 of the CHE Law.

Within the framework of the decision, academic institutions will work in the coming year to adopt ethical codes, and will relate in their disciplinary regulations, in accordance with the discretion of the particular institution, to the following five core principles:

1. No academic boycott against the State of Israel, which constitutes an illegitimate, anti-democratic step that has signs of collective punishment and which deeply contradicts the essence of academia.

2. No discrimination, positive or negative, against students due to their political views.

3. No bias, positive or negative, against a faculty member or candidate, in the process of first appointment or promotion, and in the process of appointment or election to an academic or administrative position, due to his political views.

4. No propaganda within the framework of teaching - a lecturer cannot use his role to systematically and improperly advocate a political position that is clearly beyond what is required to teach the subject of the course in its broad context.

5. No presentation of the personal political opinion of any member of the faculty in a misleading manner, as if it were the position of the institution in which he serves.

The current conclusion is based on the decision of the Council for Higher Education in 2010 to prevent students or lecturers from being rejected, silenced, excluded or discriminated against because of their personal characteristics or views, including their political positions.



====================================================


האוניברסיטאות יפעלו בתוך שנה לניסוח קוד אתי
לפי הסיכום עם שר החינוך וראש המל"ג, נפתלי בנט, המוסדות להשכלה גבוהה יכניסו לתקנוני המשמעת שלהם עקרונות ליבה, כמו אי נקיטת חרם על ישראל ואי אפליה על רקע פוליטי, לפי שיקול דעתם

לירן כוג'הינוף

23 במאי 201819:38
שר החינוך וראש המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), נפתלי בנט, הגיע היום (רביעי) להסכמה עם ראשי האוניברסיטאות בנושא הקוד אתי, זאת בתום שנה של דיונים בנושא. לפי הפשרה שהתקבלה בין הצדדים, המוסדות להשכלה גבוהה בישראל יפעלו בתוך שנה לניסוח קוד אתי לפעילותם.

במסגרת הקוד האתי שינסחו, המוסדות יתבקשו לשלב בתקנוני המשמעת שלהם חמש עקרונות ליבה, שהוגדרו בסיכום עם משרד החינוך והמל"ג. בין העקרונות שעליהם הוחלט: אי נקיטת חרם אקדמי נגד מדינת ישראל, אי אפליה לטובה או לרעה של סטודנטים בשל דעותיהם הפוליטיות, אי יצירת תעמולה מפלגתית במסגרת ההוראה ואי הצגת דעה פוליטית אישית של מי מחברי הסגל באופן מטעה. הנושא יובא להצבעה ואישור במליאת המל"ג כבר בדיון הקרוב שייערך בשבוע הבא.

למעשה, משמעות הסיכום בין ראשי האוניברסיטאות למל"ג היא שאין קוד אחיד לכלל המוסדות, כפי שנוסח בתחילה על ידי פרופסור אסא כשר. כמו כן, אין על המוסדות חובת דיווח למל"ג על חריגה כלשהי מהקוד שינוסח, וכל מוסד יכול לשלב את העקרונות שעליהם הוחלט לפי איך שהוא מוצא לנכון בתוך הקוד האתי הפנימי שלו.


יפעת שאשא ביטון
@sbyifat
בלתי נתפס שמרצה באוניברסיטה ישראלית, מקבלת שכר ממדינת ישראל בשביל לומר את החרפה הזו על צבא שמגן גם עליה. ללא חיילי צה"ל שעומדים כחומה בצורה נגד הטרור העזתי, לא בטוח שהייתה יכולה לעמוד בבטחה ולומר את דברי הבלע הללו. אוני' ת"א צריכה להתעורר.http://ch2ne.ws/712209 

18:00 - 15 במאי 2018
מרצה בת"א: שובתת בגלל עזה
שיעורים בוטלו "מתוך כבוד לפלסטינים שנטבחים"

בנט אמר כי "הקוד האתי נולד מתוך צורך אמיתי בעולם האקדמיה, והוא פשוט - להשאיר את הפוליטיקה בחוץ. מבלי לשנות את עצמאות המוסדות, ותוך מתן ביטוי למאפייניו הייחודיים של כל מוסד – יישמרו החירות האקדמית וחופש הביטוי לצד איסור קריאה לחרם. שיתוף הפעולה עם שותפינו בוועד ראשי האוניברסיטאות מבורך, ואני מודה להם על תמיכתם בתהליך חשוב זה שייטיב עם כל אחת ואחד ממאות אלפי הסטודנטים בישראל. התנופה באקדמיה תימשך בכל תחום אליו נידרש".

יו"ר וועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא אונ' תל אביב, פרופסור יוסי קלפטר, אמר: "אני מברך על השגת הסיכום ועל כך שאין כוונה לכפות בחקיקה קוד אתי אחיד לאקדמיה אשר היה פוגע בצביונה. מדובר בצעד חשוב לשמירה על החופש האקדמי בישראל הקבוע בסעיף 15 לחוק המל"ג. בעקבות הסכמות אלו המעצבות את התנהלות המוסדות בעתיד נמנע מחקיקה בנושא".







==================================================

https://www.10.tv/news/163819

האוניברסיטאות הסכימו לקוד האתי: יאומץ תוך שנה

כך הוחלט בסיכום בין לשכת שר החינוך וועד ראשי האוניברסיטאות. הקוד יכלול 5 עקרונות ליבה, בהם אי נקיטת חרם אקדמי נגד ישראל. "צעד חשוב לשמירה על החופש האקדמי בארץ"

המוסדות להשכלה גבוהה יגדירו קוד אתי לפעילותם תוך שנה: לשכת שר החינוך וועד ראשי האוניברסיטאות, הודיעו היום (רביעי) כי בתום שנה של דיונים בוועדת המדיניות של המל"ג ובתאום עם ראשי האוניברסיטאות, הושגה הסכמה בין הגורמים השונים.

במסגרת ההחלטה, הקוד האתי יכלול חמישה עקרונות ליבה: אי נקיטת חרם אקדמי כנגד מדינת ישראל, אי אפליה של סטודנטים בשל דעותיהם הפוליטיות, אי הטיה, לטובה או לרעה, של חבר סגל או מועמד לכך, בתהליכי מינוי ראשון או בקידום בדרגה, וכן בהליכי מינוי או בחירה לתפקיד אקדמי או מנהלי, בשל דעותיו הפוליטיות.

עקרונות הליבה כוללים בנוסף אי יצירת תעמולה מפלגתית במסגרת ההוראה ואי הצגת דעה פוליטית אישית של מי מחברי הסגל באופן מטעה כאילו היא עמדתו של המוסד שבו הם מכהנים. "המוסדות יתבקשו לכלול את העקרונות בתקנוני המשמעת שלהם", הוסיפו בהודעה, "בבסיס ההחלטה עומדת ההכרה בחשיבות העליונה של החופש והמצוינות האקדמיים בישראל, תוך שלילה של אפליה על רקע פוליטי באקדמיה. הנושא יובא להצבעה ואישור במליאת המל"ג כבר בדיון הקרוב שייערך בשבוע הבא".

בנט מסר כי "הקוד האתי נולד מתוך צורך אמיתי בעולם האקדמיה, והוא פשוט - להשאיר את הפוליטיקה בחוץ. מבלי לשנות את עצמאות המוסדות, ותוך מתן ביטוי למאפייניו הייחודיים של כל מוסד - תישמר החירות האקדמית וחופש הביטוי לצד איסור קריאה לחרם. שיתוף הפעולה עם שותפינו בוועד ראשי האוניברסיטאות מבורך ואני מודה להם על תמיכתם בתהליך חשוב זה שייטיב עם כל אחת ואחד ממאות אלפי הסטודנטים בישראל. התנופה באקדמיה תימשך בכל תחום אליו נידרש".

יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות ונשיא אוניברסיטת תל אביב, פרופ' יוסי קלפטר, מסר: "אני מברך על השגת הסיכום ועל כך שאין כוונה לכפות בחקיקה קוד אתי אחיד לאקדמיה אשר היה פוגע בצביונה. מדובר בצעד חשוב לשמירה על החופש האקדמי בישראל הקבוע בסעיף 15 לחוק המל"ג. בעקבות הסכמות אלו המעצבות את התנהלות המוסדות בעתיד נימנע מחקיקה בנושא".

בחדשות עשר פורסם לראשונה כי חמישה סעיפי משמעת צפויים להחליף את הקוד האתי של פרופסור אסא כשר באקדמיה. לפני ארבעה חודשים נחשף בחדשות עשר שבמועצה להשכלה גבוהה החליטו לגנוז את הקוד האתי שניסח פרופסור כשר ונתמך על ידי שר החינוך בנט, ובמקומו להמליץ למוסדות האקדמיים להוסיף שלושה סעיפים לתקנון המשמעת הפנימי. הסעיפים הם איסור אפליית מרצה על רקע עמדתו הפוליטית, איסור אפליית סטודנט על רקע זה וכן איסור תמיכה בחרם אקדמי נגד מדינת ישראל.


============================================

https://www.haaretz.co.il/news/education/1.6113903

חדשות חינוך וחברה

האוניברסיטאות לא יחויבו לאמץ את הקוד האתי, אך הסכימו לאיסורים מרוככים

המוסדות האקדמיים הסכימו להוסיף בין היתר לתקנון איסור על תעמולה מפלגתית כחלק מההוראה ואיסור על הצגת דעה פוליטית אישית כעמדת המוסד

23.05.2018 18:28 עודכן ב: 21:14

ירדן צור

המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לא תכפה על האוניברסיטאות לאמץ קוד אתי אחיד ולא תוביל חקיקה בנושא, כך סוכם היום (רביעי) בין שר החינוך ויו"ר המל"ג, נפתלי בנט, לוועד ראשי האוניברסיטאות. במקום זאת, המוסדות האקדמיים הסכימו לאמץ לתקנוני המשמעת שלהם חמישה עקרונות. האוניברסיטאות יכללו את העקרונות הללו בתקנונים כראות עיניהן, יקבעו בעצמן כיצד ייאכפו ולא יחויבו לדווח על כך למל"ג. 

מהשוואת נוסח העקרונות שפורסם היום לזה שפרסם בנט לפני כחודשיים, נראה כי הצדדים הסכימו לרכך את הסעיף העוסק בחרם אקדמי על ישראל. המלה "קריאה" הושמטה מהסעיף, ולמעשה רוקנה אותו מתוכן – שכן מרצים באקדמיה הישראלית אינם מחרימים אותה מעצם היותם חלק ממנה. בנוסח הקודם נכתב: "איסור על קריאה לחרם אקדמי על ישראל ומוסדותיה האקדמיים ו/או פעילות לקידום חרם שכזה", וכעת נכתב: "אי-נקיטת חרם אקדמי כנגד מדינת ישראל, אשר מהווה צעד פסול, אנטי-דמוקרטי, שיש בו סממנים של ענישה קולקטיבית ואשר נוגד עמוקות את מהותה של האקדמיה".

בנט 

חמשת עקרונות הליבה הם:

1. איסור חרם אקדמי.

2. אי אפליה של סטודנטים בשל דעותיהם הפוליטיות.

3. אי אפליה של מרצים בשל דעות הפוליטיות.

4. אי יצירת תעמולה מפלגתית במסגרת ההוראה.

5. אי הצגת דעה פוליטית אישית של מי מחברי הסגל באופן מטעה כאילו זו עמדת האוניברסיטה.

בשעה טובה!

— Naftali Bennett בנט (@naftalibennett) May 23, 2018

ארבעת העקרונות הנוספים הם: איסור על תעמולה מפלגתית כחלק מההוראה ואיסור על הצגת דעה פוליטית אישית כעמדת המוסד, איסור על אפליית סטודנטים בשל דעותיהם הפוליטיות, איסור על אפליית חבר סגל בשל דעותיו הפוליטיות.

הסיכום, שהתקבל בתום שנה של דיונים בנושא, סותם את הגולל על ניסיונות בנט לכפות קוד אתי על האקדמיה, ומוריד מהשולחן באופן סופי את הקוד השנוי במחלוקת שניסח פרופ' אסא כשר. חברי מל"ג יתבקשו לאשר את ההסכמות הללו בדיון מליאת המועצה שייערך בשבוע הבא.

לפי הודעה משותפת שפרסמו הצדדים, האוניברסיטאות התחייבו לנסח קוד אתי בתוך שנה. מנגד, מקור בוועד ראשי האוניברסיטאות הבהיר כי כל מוסד ידון ויבחר עד 2019 את הדרך שבה יטמיע את העקרונות אשר הומלצו על ידי המל"ג בתקנוני המשמעת, ויבחן על פי שיקול דעתו אם לאמץ בנוסף קוד אתי הכולל עקרונות אלו.

בהודעה משותפת שפרסמו היום לשכת בנט וועד ראשי האוניברסיטאות נכתב כי "בבסיס ההחלטה עומדת ההכרה בחשיבות העליונה של החופש והמצוינות האקדמיים בישראל, תוך שלילה של אפליה על רקע פוליטי באקדמיה". יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות, נשיא אוניברסיטת תל אביב פרופ' יוסי קלפטר, מסר כי הוא "מברך על השגת הסיכום ועל כך שאין כוונה לכפות בחקיקה קוד אתי אחיד לאקדמיה אשר היה פוגע בצביונה. מדובר בצעד חשוב לשמירה על החופש האקדמי בישראל. בעקבות הסכמות אלו המעצבות את התנהלות המוסדות בעתיד נמנע מחקיקה בנושא".

האוניברסיטאות מסרו ל"הארץ": "אנו שמחים שבנט חזר בו מחקיקה וכפייה של קוד אתי. על פי מה שסוכם, כל אוניברסיטה תעבור בשנה הקרובה תהליך פנימי בו ידונו וייבחנו כיצד ניתן לעדכן את התקנון בהתאם לעקרונות אשר הומלצו על ידי המל"ג ותגדיר את צעדיה על פי שיקול דעתה".

ועד ראשי האוניברסיטאות מתח ביקורת על הקוד האתי. לאחר שהוצג מסר הוועד כי הקוד "מפקיע מן המוסדות להשכלה גבוהה את החופש לקבוע את כללי ההתנהלות וההתנהגות של חברי הסגלים האקדמיים, ובכך מפר באופן חמור ויסודי את תפיסת החופש האקדמי". לפני כחודשיים הם כינו הצעה חלופית של המל"ג לגיבוש עקרונות אתיים במוסדות "משטרת מחשבות פוליטית עבור השלטונות".


====================================================

 

https://twitter.com/naftalibennett/status/999281262069248000

השכל הישר ניצח!

הבאנו היום בשורה גדולה לאקדמיה הישראלית. 

כל האוניברסיטאות בישראל הסכימו להעביר קוד אתי שימנע פוליטיזציה בקמפוסים. 

אני מברך את ראשי האוניברסיטאות על הסיכום החשוב הזה. 

הנה 5 העקרונות שאומצו:

חמשת עקרונות הליבה הם:

1. איסור חרם אקדמי.

2. אי אפליה של סטודנטים בשל דעותיהם הפוליטיות.

3. אי אפליה של מרצים בשל דעות הפוליטיות.

4. אי יצירת תעמולה מפלגתית במסגרת ההוראה.

5. אי הצגת דעה פוליטית אישית של מי מחברי הסגל באופן מטעה כאילו זו עמדת האוניברסיטה.

בשעה טובה!



=====================================================

 
[Academia-IL] קוד בנט והאוניברסיטאות‎ 


Isaac (Yanni) Nevo via listserver.cc.huji.ac.il 
May 23 (5 days ago)
to Academia 
התקשורת "מבשרת" על סיכום בין השר בנט לבין ראשי האוניברסיטאות (ור"ה?), לפיו יוסר מעל הפרק האיום בחקיקת איסורי קוד בנט בכנסת, ותמורת זאת תאמצנה האוניברסיטאות את סעיפי הקוד "בעצמן" במסגרת תקנוניהן.

אחזור על עמדה שכבר הבעתי כאן בעבר ביחס לקוד בנט, שאיננו קוד אתי אלא קוד פוליטי מובהק, קוד לפוליטיזציה של האוניברסיטאות. הדבר ניכר במיוחד בסעיף הראשון מבין חמשת סעיפי הקוד. ארבעה מבין חמישה סעיפים אלה אינם פרובלמטיים במיוחד. איסור אפליית סטודנטים, איסור אפליית מרצים, איסור תעמולה מפלגתית בכיתות, ואיסור הצגת עמדה אישית כעמדת המוסד, הינם אילוצים מקובלים שהאקדמיה מקבלת על עצמה מתוך האתוס הפנימי שלה. איש אינו תומך באפליית סטודנטים או מרצים (להוציא השר בנט עצמו שתומך באפליה מגדרית, כולל אפליית מרצות, לטובת שילוב מדומה של חרדים). איש אינו תומך בתעמולה מפלגתית בכיתות הלימוד. מרצים/ות אינם נכנסים לכיתת הלימוד עם פמפלטים מפלגתיים, ואינם קוראים לתלמידיהם להצביע כך או אחרת. להוציא אולי מקרים נדירים, אין פרקטיקה כזאת, שכמובן קיימת ללא בושה בישיבות ובמוסדות חינוך "תורניים". גם הסעיף הרביעי אינו בעייתי. איש אינו מייחס את עמדתו האישית כעמדת המוסד, ובציון שם המוסד בו עובד המרצה אין משום ייחוס כזה. כמובן, כל סעיף כזה ניתן לשימוש לרעה, אבל כניסוחם הם אינם בעייתים, ולדעתי הם כבר מקובלים ברוב המוסדות בדרך זו או אחרת.

אולם הסעיף הראשון -- איסור החרם -- נושא אופי אחר לגמרי. סוגיית החרם האקדמי היא סוגיה שכן  שנויה במחלוקת עמוקה, ויש התומכים בחרם כזה כביטוי של עמדתם הפוליטית. האיסור עליו הוא התערבות פוליטית באוניברסיטאות ובחופש הביטוי השורר בהן. יתר על כן, אף שהדברים אינם נאמרים במפורש, ולאור מהלכי הסיפוח שכבר התבצעו דרך מל"ג, מטרת סעיף זה היא לאכוף אינטגרציה ושיתוף פעולה עם אוניברסיטת המתנחלים באריאל (ומוסדות אקדמיים נוספים בהתנחלויות), על ידי איסור החרם עליהם. בנקודה זו חודרת הפוליטיקה של ההתנחלות, הכיבוש והסיפוח הזוחל, בתחפושת של קוד אתי, ונאכפת על האוניברסיטאות "בהסכמתן". מדובר בפוליטיזציה חריפה של תקנוני האוניברסיטאות במסווה ערמומי של הפרדת האוניברסיטאות מן הפוליטיקה, המתגלה (שלא במפתיע) כהפרדה סלקטיבית בלבד לפי רצון השליט.

הסכמתן של האוניברסיטאות למהלך זה, גם אם נועדה להרחיק את איום החקיקה, מהווה כישלון אסטרטגי למען הישג טקטי מוגבל. מוטב לסנאטים של האוניברסיטאות, שיתבקשו, מן הסתם, לאשר סיכומים אלה ולהתקין בעקבותיהם תקנות, לדחות את קוד בנט דחיה מוחלטת, שכן קבלתו מבשרת עידן פוליטי חדש של רדיפות פוליטיות כנגד מתנגדי הכיבוש והסיפוח, ושינוי מהותי לרעה במעמדן של האוניברסיטאות כמוסדות חופשיים.

ולמען הבהר את הדברים, כותב שורות אלה מצהיר (שוב) כי לא ישתף פעולה עם אוניברסיטת אריאל, או מוסדות התנחלותיים אחרים, בשום צורה שהיא. כף רגלי לא תדרוך בהם, וחתימתי לא תתנוסס על שום מסמך הנושא את שמם. כל שיתוף פעולה כזה מהווה בעיני שיתוף פעולה עם מפעל ההתנחלויות, הפרה של החוק הבינלאומי, ופעולה פוליטית בלתי לגיטימית. אם יעבור קוד בנט, מוזמנים השר בנט, ונציגיו הרבים במל"ג, להעמיד אותי לדין משמעתי באשמת חרם. אשא בגאווה את גזר דיני.
בברכה,
יאני

=============================================================


May 24 (4 days ago)
to Isaac, Academia 
יאני יקר,

האין אתה נופל במלכודת שבנט טומן לך ולכמותך? מתוך דבריך ניתן להבין כי אתה "מוכן לחיות" אם ארבעה מתוך חמישה סעיפים עיקריים בקוד, אך אתה מוכן לעלות על הבריקדות באשר לסעיף החמישי. לדעתי אסור בתכלית האיסור "ללמוד לחיות" אם אף אחד מסעיפי הקוד, לא משום שהתוכן של הסעיפים "השפירים" מקומם (אתה צודק, רובנו מסכימים אתם ונוהגים בהתאם להם בלאו הכי) אלא בשל עצם העיקרון שאל להן לאוניברסיטאות, האמורות להיות מבצרה של המחשבה החופשית, לקבל תכתיבים מפקידי ממשלה המונעים ממניעים שאינם חלק מקבוצת הערכים האקדמיים שאנו מאמינים בהם. וזאת לדעת: המדרון הוא חלקלק. היום מגניבים לאוניברסיטאות בלשון נוטפת דבש כללים "סבירים", שאתה, ורבים אחרים, מוכנים לחיות אתם, אך בכך כבר יתקבע התקדים שפקידים ממשלתיים יכולים להכתיב לאוניברסיטאות נורמות של מוסר והתנהגות. רואים אנו את ראשו של מדרון זה, אך תחתיתו מי ישורנה?

 =============================================================


May 25 (3 days ago)
to Meir, Uriel, academia-il 
שלום מאיר,

אני מנסה להבין מדוע יהיה למרצה מותר לדבר בשבחה של מפלגה מסוימת בשם חופש הביטוי. נניח לרגע שאנחנו בתוך מערכת בחירות (שבישראל נמשכת לפחות סמסטר שלם...) ואני מלמד את הקורס

'יסודות המשטר והפוליטיקה בישראל' (מה שאכן נכון), קורס שאפילו זכה ל"החרגה" ככזה שמשתייך למדע המדינה ושבו מותרים דברים גם לפי הקוד המוצע הקודם שכולם יצאו נגדו.

האם אתה מתכוון שאוכל אחת לזמן מסוים, נניח פעם אחת בהרצאה, אולי פעם בשתי הרצאות, לדבר בשבחה של מפלגת הבית היהודי (סליחה מהרוב כאן...)? וכמובן לאפשר וויכוח לסטודנטים אודות המפלגה הראויה?

אולי אני אפתיע אותך: לדיבורים שלי בשבחה של מפלגה כזו או אחרת אין שום קשר וזיקה לקורס, למרות שמדובר ביסודות המשטר והפוליטיקה בישראל.
אני אולי צריך ללמד על המפלגות בישראל, אבל לא לדבר בשבחה של מפלגה מסוימת. שום חופש ביטוי שלי לא נפגע מכך.
כמו כן מדוע שבמסגרת אותה שעה וחצי כפול 26 שקיבלתי במשך השנה אני אמור לקדם את המפלגה שבה אני תומך או את הדעה שבה אני מחזיק?
כך אני נוהג בקביעות בקורס: בתחילת כל קורס אני מבהיר לסטודנטים למי אני מצביע והיכן אני ממוקם ברצף ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכיוצא באלה.
וזה נועד רק לדבר אחד: מכאן ואילך, אני מבהיר להם ומדגיש בפניהם, עליכם לבחון כל הזמן באיזו מידה הזהות שלי השפיעה על אופן הלימוד, על בחירת הנושאים, על אופן הצגתם ואפילו על מנגינת הדברים.
רק כך הם יפתחו את חוש הביקורת כלפי הדברים.
אשר

========================================================================

David Levi-Faur via listserver.cc.huji.ac.il 
8:37 PM (12 hours ago)
to Avi, academia-il 
שלום אבי וכולם
תודה על המסר החשוב שלך.  יש לו תרומה חשובוה לדיון אבל גם מספר חסרונות רציניים. אתיחס לשניים
 ראשית,  לא מדובר כאן בויכוח אודות הקוד האתי אלא אודות פופוליזם אקדמי של פולטיקאי קיצוני ובינוני.  דוגמא למטה המסר שלו בפייסבוק לפני מספר ימים. 
כדברי עמיתי הנבון, גיא בן-פורת להוסיף להסכמה גם אפשר היה להוסיף לקוד האתי גם את האסור על האכלת תלמידים בכפייה והצעדתם בשלשות ברחבי הקמפוס. 
בנט הוא שר החינוך הגרוע בתולדות מדינת ישראל. הנזק שעשה וממשיך לעשות למערכת ההשכלה הגבוהה הוא בלתי יתואר. מהדחת פרופ' חגית מסר ועד מינוי יצחקי. ביזיון. 
שנית,  ד"ר פיקאר, לקחת  לך חירות, להשמיץ תחת מסווה של אנונימיות אונ' בלתי מזוהה וכנס בלתי מזוהה.  הסיפור שאתה מספר אינו הגיוני ואינו סביר. לא מצד הארגון, לא מצד הטיעון ולא מצד קהיליית החוקרים השמים גדר לשנאה ולהסתה כנגד מבקשי המקלט. אדרבא, בדוק את הסיפור וחזור אם תמונה מלאה שאינה מבוססת על עדות של סטודנט/ית אחד/ת.  דבר עם המארגנים ושמע אותם. 
די להסתה. מפנים ומבחוץ
ולקינוח דברי שר "החינוך" מהבית הקיצוני בפייסבוק: 

‏לא אני ניצחתי; השכל הישר ניצח. 
‏הבאנו היום בשורה גדולה לאקדמיה הישראלית. 
כל האוניברסיטאות בישראל יעבירו קוד אתי שימנע פוליטיזציה בקמפוסים. 
תקראו וגם אתם לא תבינו איך לא עשו זאת עד היום. ‏
**
כל 5 העקרונות אומצו:
1. איסור חרם אקדמי.
‏2. אי אפליה של סטודנטים בשל דעותיהם הפוליטיות.
‏3. אי אפליה של מרצים בשל דעות הפוליטיות.
‏4. אי יצירת תעמולה מפלגתית במסגרת ההוראה.
‏5. אי הצגת דעה פוליטית אישית של מי מחברי הסגל באופן מטעה כאילו זו עמדת האוניברסיטה.
‏בשעה טובה וכל הכבוד על שיתוף הפעולה! 


כך כתב המנהיג הדגול. לקרוא ולא להאמין  
דוד

=========================================
 


---------- Forwarded message ----------
From: Yaacov Bergman <yaacov.bergman@mail.huji.ac.il>
Date: 2018-05-29 16:15 GMT+03:00
Subject: מתנגדי הקוד האתי באקדמיה — אתם טועים! 
To: Academia network IL <academia-il@listserver.cc.huji.ac.il>



מתנגדי הקוד האתי באקדמיה — אתם טועים!

אל חברי מל״ג-ות״ת

העתקים אל
חברי ועד ראשי האוניברסיטאות
מנויי רשת ״אקדמיה״ בישראל

מאת יעקב ברגמן

29 מאי 2018



במאמר שלהלן, אוכיח שמתנגדי הקוד האתי באקדמיה טועים ומטעים.

לשם כך, אני קורא ללמוד מהתנהלותה של מערכת אוניברסיטאות המחקר הציבורית הטובה בעולם, קרי, האוניברסיטה של קליפורניה. ב-2012 כתב יו״ר ה-ות״ת דאז מנואל טרכטנברג במסמך רשמי, ״האוניברסיטאות הטובות בארה"ב הן אלו שצריכות לשמש לנו כקנה מידה אם אכן אנו שואפים למצוינות." מעט חולקים על כך, שהקליפורנית היא מערכת אוניברסיטאות המחקר הציבורית הטובה ביותר, לא רק בארה״ב, אלא בכל העולם. 

אכן, ארבע מתוך עשר האוניברסיטאות המרכיבות מערכת זו נמנות עם עשרים האוניברסיטאות הטובות בעולם לפי דירוג שנחאי 2017 היוקרתי האחרון (שמונה מן ה-עשר הן בין המאה הראשונות), כאשר, להשוואה, הטכניון הישראלי מדורג הגבוה בין הישראליות, רק במקום ה-93; וכל שאר אוניברסיטאות ישראל מדורגות נמוך יותר עד נמוך מאד.

לכן, אצטט מתוך מסמך של הוועד המנהל של האוניברסיטה של קליפורניה; ועד מנהל, שהוא הגוף העליון המופקד על כל עשרת אוניברסיטאות המחקר המרכיבות את האוניברסיטה של קליפורניה המצוינת (ביניהן ברקלי ו-UCLA). ועד מנהל זה מכיל ארבעה פוליטיקאים בכירים, ביניהם מושל מדינת קליפורניה, ועוד עשרים ושניים אזרחים אחרים שאת תשעה-עשר מהם ממנה המושל של קליפורניה. אף אחד מחברי הוועד המנהל איננו איש סגל אקדמי!

מהרכב הוועד המנהל הזה המכיל ארבעה פוליטיקאים מרכזיים של מדינת קליפורניה, ומדרך המינוי הפוליטי של כמעט כל יתר חבריו, שאין בהם אפילו חבר סגל אקדמי אחד, ברור שהוועד המנהל של אוניברסיטת קליפורניה המהוללת הינו גוף בעל מאפיין שלטוני-פוליטי מודגש הרבה יותר מן המל״ג הישראלית, שבה חבר פוליטיקאי יחיד, וש-רובּה המוחלט מורכב מנציגי הסגל האקדמי. בקליפורניה אין מל״ג, כפי שאין גוף דומה לה באף מדינה אחרת בעולם.  

המסמך שממנו אצטט הוא:
 
Regents Policy 2301: Policy on Course Content

כבר מתוך שֵׁם המסמך הזה עולה הפרכה חזיתית לטיעוני מתנגדי הקוד האתי. הנה לנו גוף שלטוני-פוליטי, שבוודאי אינו פנימי לאוניברסיטה על פי המושגים הישראליים, הקובע מדיניות על תוכן הקורסים הנלמדים בעשר האוניברסיטאות המחקר של המערכת הקליפורנית המעולה.

הנה קטעים נבחרים מתוך אותה מדיניות שלטונית על תוכן הקורסים באוניברסיטאות:

״The Regents are responsible to the people [ ]. They are responsible to ensure that public confidence in the University is justified. And they are responsible to see that the University remain aloof from politics and never fun'ction as an instrument for the advance of partisan interest [partisan, adjective: prejudiced in favor of a particular cause - י״ב]. Misuse of the classroom by, for example, allowing it to be used for political indoctrination, [or] for purposes other than those for which the course was constituted, [ ] constitutes misuse of the University as an institution.״


״[ ] There are many hours available during the daily activities of students and faculty for free discourse on matters of concern to them as citizens. It cannot be argued successfully that it is necessary to interrupt progress of an academic course [ ] to provide such discussion. It is the Regents' responsibility to the very concept of a University to protect the institution from the misuse of the classroom [ ].


Therefore, it is The Regents' policy that no campus, no academic college, no department, and no instructor distort the instructional process in a manner which deviates from the responsibilities inherent in academic freedom. [ ]״

חשוב ללמוד את הלקחים הבאים מן המדיניות הזו:

*הנה לנו גוף שלטוני-פוליטי, הוועד המנהל של האוניברסיטה של קליפורניה המהוללת, הקובע מגבלה חמורה — תקנון אתי — על תוכן הקורסים הנלמדים בה, במלים אלה: 
״זוהי אחריותנו להבטיח שהאוניברסיטה לא תהיה מעורבת בפוליטיקה, ולא תתפקד כ-כלי לקידום של אינטרס זה או אחר. ניצול לרעה של אולם ההרצאות, למשל, לצורכי אינדוקטרינציה פוליטית, או לצרכים אחרים מאלה שלהם נועד הקורס, מהווה ניצול לרעה של האוניברסיטה כמוסד.״ 
 
* מדיניות הזו של הגוף השלטוני על הקורסים אחידה לכל עשר אוניברסיטאות המחקר של המערכת הציבורית הקליפורנית.

* המדיניות הזו של הגוף השלטוני אוסרת, מצד אחד, על עירוב פוליטיקה — פוליטיקה בכלל, לא רק מפלגתית — בתכני הקורסים, מן הטעם שעירוב כזה מהווה ניצול לרעה של האוניברסיטה כמוסד; ומצד שני, באותו דף בדיוק, המדיניות הזו קובעת שהניצול לרעה האמור של האוניברסיטה, בעירוב פוליטיקה בתכני הקורסים, מהווה סטיה מן החופש האקדמי. אדגיש: המדיניות של הגוף השלטוני מבדילה הבדל חד בין חופש אקדמי לבין חופש הביטוי. חופש הביטוי קיים מחוץ לאולם ההרצאות. בתוך אולם ההרצאות יש רק חופש אקדמי, המוגבל כנגד ניצול לרעה של האוניברסיטה למטרות שלא לשמן נועדה.

כדי להדגים את יישום ההוראות של הגוף השלטוני, הוועד המנהל, כדאי לראות המסמך של המחלקה לפסיכולוגיה ב-UCLA. מסמך זה דן בטיעונים בעד ונגד חינוך חד-מגדרי. המסמך מגיע למסקנה שהראיות המדעיות הקיימות אינן מספיקות לבסס המלצה מדעית לכאן או לכאן, ולכן המסמך משאיר את ההכרעה להליך הפוליטי, שהינו מחוץ לתחום האקדמי. אכן, אין כאן ניסיון להחדיר לדיון דעות סוביקטיביות אישיות של מדעני האוניברסיטה. 

בנוסף למדיניות האמורה של הגוף השלטוני, באוניברסיטה של קליפורניה מוּחל קוד אתי-משמעתי, אחיד לכל עשר האוניברסיטאות המרכיבות אותה, שסמכותו נובעת מאותו הגוף השלטוני, קרי, הוועד המנהל של אוניברסיטת קליפורניה. הקוד האתי-משמעתי מורכב משני חלקים הנקראים:


APM - 015, The Faculty Code of Conduct 
APM - 016, University Policy on Faculty Conduct and the Administration of Discipline.


את הקוד האתי-משמעתי, שאושרר ב-מאי 2017, ניתן למצוא כאן. הקוד האתי-משמעתי בנוי מסעיפים משני סוגים, הבאים זה בצמוד לזה בתוך נושאי המשנה השונים. הסוג האחד הוא אתי; Ethical Principles. הסוג השני, הצמוד לראשון ובא מיד לאחריו, נקרא ״סוגי התנהגות לא-קבילים של סגל אקדמי; Types of Unacceptable Faculty Conduct. ההבדל ביניהם הוא שהסוג השני, התנהגות לא-קבילה, מובילה לנקיטת אמצעים משמעתיים כנגד חבר הסגל האקדמי. לכן כיניתי את המסמך ״קוד אתי-משמעתי,״ ולא ״קוד אתי״ בלבד. 


לגוף השלטוני, הוועד המנהל של האוניברסיטה של קליפורניה, יש גם מסמך מדיניות אתית שמספרו 1111. סעיף 7 בו נסוב על ניהול מחקר בצורה אתית. בין השאר הסעיף קובע:

All those engaged in research are expected to pursue the advancement of knowledge while meeting the highest standards of honesty, accuracy, and objectivity.


אַראה, שדרישת הגוף השלטוני של האוניברסיטה של קליפורניה לבצע מחקר בצורה אובייקטיבית, אע״פ שהיא נדמית כטריוויאלית, היא איננה כזו כלל וכלל. 


בכתבה בעיתון ״הארץ״ על הפוסט ציונות, פרופ׳ אורי רם, ראש המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, מגדיר עצמו פוסט-ציוני [ ].  האם יש קשר בין דעותיו הפוליטיות לעיסוקו האקדמי? ״בוודאי,״ אומר רם. [ ] התפישה שלא ניתן להפריד בין האידיאולוגיה של החוקר למושא מחקרו מושמעת תדיר כביקורת על הפוסט-ציונות. רם לא רואה בה דבר רע, להיפך. הוא טוען שתמיד יש זיקה בין עיסוקו האקדמי של החוקר לדעותיו, והטענה שקיימים כביכול מדעי חברה אובייקטיוויים [כמו הפסיכולוגיה והכלכלה, - י״ב] היא טענה "מדענית", הנובעת מתפישה מוטעית. 

בדברים אלה, ובהרחבתם במקומות שונים כמו בספרו של אורי רם, ״הזמן של הפוסט, לאומיות והפוליטיקה של הידע בישראל,״ הכלול ברשימות קריאת חובה של קורסים באוניברסיטאות ישראל, הוא מפר למעשה את שתי ההוראות של האוניברסיטה של קליפורניה: א. רם קושר במפורש בין דעותיו הפוליטיות לבין עיסוקו האקדמי. ב. הוא עוסק במחקר בצורה לא-אובייקטיבית, ומגדיל לעשות בטענתו, ההפוכה למציאות, כאילו לא קיימים מדעי חברה אוביקטיביים.

למטה העתקתי את תמונת השער של ספרו הנזכר של אורי רם הנלמד בקורסים אוניברסיטאיים בישראל. התמונה מראה כתם אדום בצורה של מפת הגדה המערבית על פניו של חוזה מדינה היהודים הרצל. המסר הפוליטי הבוטה בתמונה ברור: הכיבוש הוא כתם דם על פני הציונות... 


<book_258_big.gif>

ספר הנלמד באקדמיה הישראלית:
הכיבוש הוא כתם דם על פני הציונות...


אבל באותה כתבה ב״הארץ״ על הפוסט ציונות נכתב גם: ״עשרות סטודנטים ודוקטורנטים המורדים בפוסט ציונות פנו לסוציולוג [מן האוניברסיטה העברית] משה ליסק אף כי לא למדו אצלו. הם קבלו על שהשיעורים משמשים למרצים פורום להעברת מסרים אידיאולוגיים וטענו שהמרצים הפוסט-ציונים חוסמים בפניהם את הגישה לעבודות של מה שנקרא אנשי האסכולה הירושלמית. מחקריהם של אלה אינם מופיעים בביבליוגרפיה, הם לא נלמדים, וככל שהמרצים מתייחסים אליהם בשיעורים - הרי זה רק בהכפשות והשמצות.״

״ליסק אומר שמחקרי הסוציולוגים הביקורתיים, כפי שמכונים הסוציולוגים הפוסט-ציונים, אינם מבוססים על הכללים המקובלים במדעי החברה. במאמר שפירסם בספר "תשובה לעמית פוסט-ציוני" (קובץ מאמרים) הוא יוצא חוצץ נגד הגישה הרלטיוויסטית במחקר הפוסט-ציוני, המניחה שאין אמת אובייקטיווית.״

זוהי עדות חשובה, שעל המל״ג להתייחס אליה ולאחרות כמותה בחומרה.

כדי לראות כיצד הסוציולגיה ביקורתית נזנחה על ידי המחלקה לסוציולוגיה של אוניברסיטת הרוורד, וכמוה, זנח אותה רוב מקצוע הסוציולוגיה בעולם, בגלל היותה מנוגדת לאתוס הבסיסי של המדע ושל הרציונאליות, כדאי לקרוא את המאמר ״הסוציולוג האחרון״ מן הניו-יורק טיימס שפורסם עוד ב-2002(!).   

ב-2012 עברה המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בקרה אקדמית על ידי ועדה בינלאומית מטעם המל״ג. על האירועים שעיקמו בצורה חמורה בקרה זו אכתוב במאמר אחר.
 

לסיכום, הראיתי שההתנגדויות שנשמעו כנגד החלת קוד אתי-משמעתי אחיד על אוניברסיטאות ישראל אין להם על מה לסמוך:

ועד ראשי האוניברסיטאות טען ש״הקוד האתי הוא צנזורה פוליטית שרומסת את העקרונות הבסיסיים ביותר של חופש אקדמי ומחקר חופשי, ונועדה לסתום פיות. מדובר ב'אח הגדול' של השלטון שמטרתו להפוך את ההשכלה הגבוהה לכלי שרת של פוליטיקאים."

הראיתי שבאוניברסיטה הציבורית הטובה בעולם, האוניברסיטה של קליפורניה, מחיל השלטון, הוועד המנהל שלה, מגבלות אתיות-משמעתיות על פוליטיקה באקדמיה שהן תקיפות מאלה המוצעות ב-קוד האתי, שכּן, מתלוות סנקציות כנגד אנשי סגל המפרים אותן. איש לא חושד, כטענת ור״ה, שהוועד המנהל של האוניברסיטה של קליפורניה ״רומס את העקרונות הבסיסיים ביותר של חופש אקדמי ומחקר חופשי, ונועד לסתום פיות.״  

 ועד ראשי האוניברסיטאות ״רואה [בקוד האתי המוצע] הידרדרות מסוכנת על סף תהום של חופש הביטוי והחופש האקדמי, כנהוג במדינות חשוכות ולא במדינה שמתיימרת להיות דמוקרטיה.״

אבל מדינת קליפורניה איננה מדינה חשוכה, ואפילו נחשבת לדמוקרטית לא פחות מישראל. ראוי גם, ש-ועד ראשי האוניברסיטאות יידע להבחין היטב בין חופש אקדמי לבין חופש הביטוי, כפי שמבחינה ביניהם האוניברסיטה של קליפורניה וכפי שמבחינות ביניהם הארצות הדמוקרטיות האחרות.

- י״ב



Yaacov Bergman, PhD
School of Business
The Hebrew University
Jerusalem 91905, Israel
Voice: (+972)-2-648-0269
Mobile: 054-455-6261





Back to "General Articles"Send Response
Top Page
    Developed by Sitebank & Powered by Blueweb Internet Services
    Visitors: 214833311Send to FriendAdd To FavoritesMake It HomepagePrint version
    blueweb